רע"פ 8759/21

תקציר

המבקש ביקש רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שאישר את הרשעתו וגזר דינו בגין החזקת כמות נכבדה של סם קנבוס מסוכן לשימוש שאינו אישי, והחזקת אגרוף שלא כדין, עבירות לפי הדין הישראלי. תחילה הורשע המבקש בבית משפט השלום, בעקבות הסדר טיעון שכלל הודאה בעבירות והסתיים בעונש שכלל מאסר קצר באמצעות עבודות שירות, מאסר על תנאי, מאסר על תנאי וקנסות. למרות הקשיים בתהליך השיקום שלו, תסקיר שירות המבחן המליץ על הרשעה. הערעור הדגיש את הגישה החברתית המתפתחת כלפי קנאביס, וטען נגד ענישה מחמירה לעבריינים בפעם הראשונה לאור מגמות עולמיות לקראת לגליזציה. עם זאת, בית המשפט המחוזי אישר את גזר הדין המקורי, תוך הדגשת הכמות המשמעותית של הסמים המעורבים וקבע כי החוקים הנוכחיים מסווגים קנבוס כסם מסוכן, וחייבים עמידה במסגרת החקיקתית הקיימת. בית המשפט דחה את הערעור לחופשה, בקובעו כי אין כל הצדקה לטענות המבקש המבוססות על שינוי השקפות חברתיות או על עוולות קיצוניות המצדיקות ערעור נוסף. יתר על כן, הם הדגישו כי קנאביס נותר מוגדר מבחינה חוקית כסם מסוכן, כאשר כל עמדה קלה לכאורה אינה נתמכת בחוק. משכך, הבקשה נדחתה, אך ביצוע עונש עבודות השירות התעכב לזמן קצר על מנת לאפשר למבקש זמן להתכונן.