ערר 8004-02-22

תקציר

ועדת הערר דחתה את הטענות לדחיית הערר בעניין מחלוקת מס על החבות בהיטל השבחה בעקבות שינוי ייעוד הקרקע. הוועדה מצאה כי המערערת, שהתחייבה לשלם את ההיטל בשם המוכרים, אינה פטורה מהחבות. הם קבעו כי סעיף 21 לתוספת השלישית, הפוטר חוכרים מסוימים לטווח ארוך מתשלום ההיטל, אינו חל במקרה זה. ייעודה של הקרקע המדוברת, שהוחכרה במשך דורות לשימוש חקלאי, שונה אך החוכרים הורשו לנצל את הקרקע במסגרת הייעוד החדש. מאחר שהחוכרים נהנו משינוי הייעוד, מטרת החוק חייבה אותם לשלם את ההיטל. עם זאת, בשל נסיבות חריגות, החליטה הוועדה להפחית את תשלומי הפיגורים בגין התקופה שבה היה ספק משמעותי לגבי היכולת להעביר את זכויות החכירה. הם מינו שמאי מייעץ שיקבע את גובה היטל ההשבחה, כאשר הסכום הסופי יחושב כריבית פשוטה. ההחלטה התקבלה מבלי להורות על הוצאות, והוועדה שמרה לעצמה את הזכות לאשר את שומות השמאי המייעץ ללא דיון נוסף.