ע"א 210/84
פסק-דין עליון
תקציר
המערער, אשר הגיש תביעה לפסק דין מקוצר כנגד חברת הביטוח המשיבה בגין אי פיצויו על פי תנאי פוליסת ביטוח נאמנות עובדים, ערער על דחיית תביעתו על ידי בית המשפט המחוזי. הפוליסה ביטחה את המערער מפני הפסדים הנובעים ממעשי המרמה של עובדיו. בית המשפט קמא עסק בטענת המערער כי מנהל הסניף אישר ערבויות ללקוחות בכוונה להפיק רווח אישי שלא כדין. המבטחת המשיבה טענה כי פעולותיו של המנהל היו כדין. הסעיף הרלוונטי בפוליסה מבוטח מפני מעשי עובד "שנעשו בכוונה להפיק רווח בלתי ראוי". בית משפט קמא פירש זאת כרווח אישי ודחה את התביעה. בערעור טען המערער כי מעשיו של המנהל הסבו לבנק רווחים בלתי חוקיים, וכי הנוסח המתוקן של הפוליסה – הסרת המילה "אישי" – מכסה תרחיש זה. בית המשפט העליון דחה את הערעור. בית משפט קמא לא מצא כל ראיה לשינוי "מראית עין" של טיעון וקבע כי המערער אינו יכול להעלות טענות חדשות שלא נכללו בהודעת הערעור. כמו כן, בית המשפט התעלם מראיות נוספות שהוגשו ללא רשות ולא מצא ראיות לכוונת המנהל להיטיב עם הבנק שלא כדין. השופט א' וינוגרד הגיע למסקנה כי יש לדחות את הערעור בהוצאות, ובכך הביא להסכמתם של הנשיא שמגר והשופט ש' לוין.
ע"א 210/84 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' אריה חברה לביטוח בע"מ, עליון (14.6.1987)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.