עת"מ 1096/07

תקציר

המבקשת, קונקס תחבורה לישראל בע"מ, ביקשה מבית המשפט לבטל את החלטת ועדת המכרזים של משרד התחבורה להעניק מכרז להפעלת קווי שירות אוטובוסים בתחבורה ציבורית באשכול מסדרונות ירושלים לידי סופרבוס ושות' שותפות רשומה. המכרז היה חלק מתוכנית הממשלה לפתוח את ענף התחבורה הציבורית לתחרות. קונקס, אחת מארבעת המציעים, נבחרה תחילה כזוכה במכרז אך בהמשך הוחלפה על ידי סופרבוס לאחר בחינה מחודשת של ההצעות. קונקס טענה כי לוועדת המכרזים אין סמכות לשנות את החלטתה הראשונית משום שכבר קיבלה את הצעתה של קונקס ויצרה חוזה מחייב. לחילופין, טענה קונקס כי הוועדה הייתה צריכה לקיים שימוע לקונקס לפני שהחליטה לבטל את זכייתה. עוד טענו קונקס ומשיבים נוספים כי הצעתה של סופרבוס אינה סבירה ודינה להיפסל. בית המשפט קבע כי לא נוצר חוזה מחייב בין קונקס לבין המדינה משום שהמדינה לא חתמה על הסכם ההפעלה כנדרש בתנאי המכרז. גם אם נכרת חוזה, ועדת המכרזים שמרה לעצמה את הסמכות לשנות את החלטתה כל עוד הליך המכרז לא הושלם. הוועדה גם לא נדרשה לקיים שימוע לקונקס מאחר שהצעתה לא נפסלה, וסופרבוס, המציעה הזולה ביותר, הייתה זכאית לשימוע. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי החלטת ועדת המכרזים שלא לדחות את הצעתה של סופרבוס כבלתי סבירה הייתה סבירה. הוועדה הסתמכה על ייעוץ מומחה והפעילה את שיקול דעתה כראוי. לבסוף, דחה בית המשפט את טענות המשיבים האחרים בדבר פגמים לכאורה בהצעתה של סופרבוס. העתירה נדחתה, וקונקס חויבה לשלם הוצאות בסך 30 אלף שקל למדינה ולסופרבוס.