ת"צ 60255-12-17

תקציר

המבקשים, משפחות לילדים על הספקטרום האוטיסטי, ביקשו לאשר תביעה ייצוגית נגד חברות ביטוח וקופות חולים, תוך ערעור על סירובם להציע ביטוח סיעודי לקטינים אוטיסטים. המבקשים טענו כי הסירוב היה מפלה וביקשו צו בית משפט שיחייב את המשיבים להציע ביטוח כזה. עם זאת, השופט פסק שלא לאשר את התביעה הייצוגית. פסק הדין הכיר בכך שעמדת המשיבים נתמכת על ידי הרגולטורים והיועץ המשפטי לממשלה, והמבקשים לא הצליחו להפריך את תוקפם של הליכי מבטחי המשנה, שהיוו את הבסיס לסירוב המשיבים. כמו כן, הדגישה השופטת את היעדר הכדאיות האקטוארית-כלכלית לחייב את המשיבים לבטח קבוצות בסיכון גבוה ללא תמיכה בביטוח משנה, דבר העלול להביא לקריסת שוק הביטוח הסיעודי. בנוסף, השופט ציין כי קביעת השתייכות לקבוצה תחייב שומות פרטניות, מה שהופך את התובענה הייצוגית למנגנון לא יעיל ולא הוגן. לבסוף, ההשפעה המעשית של הבקשה הייתה מוגבלת, שכן שוק הביטוח השתנה, ורוב הקטינים האוטיסטים כבר היו מכוסים בפוליסות קיימות. לאור ממצאים אלה, דחה השופט את הבקשה, תוך הטלת הוצאות מינימליות על המבקשים בשל מצבם הרפואי וכדי למנוע אפקט מצנן על בקשות לזכויות נכים.