ע"א 7957/13

תקציר

בית המשפט הגיע למסקנה כי יש לדחות את ערעורו של המערער, ואישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המחלוקת המרכזית הייתה האם תקבולי הביטוח, ששימשו לפירעון הלוואת משכנתא לאחר פטירת הערב, מהווים אירוע החייב במס. המערערת טענה כי לא מדובר באירוע החייב במס, וטענה כי הוא נדחה למכירת הבניין, לפי סעיף 21 לפקודת ניכויי פחת. בית המשפט חלק על כך, וקבע כי פוליסת הביטוח היא אמצעי להבטחת החזר ההלוואה ואינה חוב שנמחל לו. עוד נקבע כי אין לסווג תקבולי ביטוח כהכנסה מניבה אלא כרווח הון, ולכן חייבים במס לפי סעיפים 88-89 לפקודה. בית המשפט הדגיש כי מימוש פוליסת ביטוח החיים אכן היה אירוע מס שכן הוא הביא להתעשרות כלכלית עבור המערערת, גם ללא העברה כספית ישירה. בית המשפט דחה פטורים שנתבעו לפי סעיף 9 לפקודה, וציין כי תשלום הביטוח אינו מתאים לפטורים של "פיצוי כולל" או "ביטוח חיים" משום שהמערער לא היה קרוב משפחה, על פי ההגדרות המשפטיות באותה עת. בית המשפט גם דחה את סיווגה מחדש של ההכנסה כמענק או כחוב שנמחל לו, כלומר טענות המערערת לדחייה או לפטור אינן מבוססות. כתוצאה מכך, אישר בית המשפט את מיסוי תקבולי הביטוח כאירוע רווח הון. השופט סולברג והשופט (בדימוס) שהם הסכימו עם חוות דעתו של המשנה לנשיא, והדגישו את ההתעשרות החד-משמעית של המערערת ואת הבסיס המשפטי למיסוי.