ת"א 8607-10-08

תקציר

הבנק תבע את המוכרת ואת אחייניתה ואת אחייניתה הקונה כדי לאכוף חובת רישום משכנתא על דירת המוכר ולתבוע את הסכום שניתן לרוכשים עבור רכישת הדירה, שבוטלה ללא ידיעת הבנק. הבנק ביקש לקבל בחזרה את הסכום מהמוכר, ולרשום משכנתא על הדירה. הנתבעים טענו כי המכירה הייתה בתום לב והביטול נבע מחוסר יכולת של הרוכשים לממן את יתרת הרכישה. בית המשפט קבע אחרת, והגיע למסקנה כי מדובר במכירה קנוניה, וכי הנתבעים הטעו את הבנק. עם זאת, השופט קבע כי המוכר לא יכול היה לדעת על תנאי המשכנתא הפוטרים את הבנק מחוקי הגנת הדייר. לפיכך, הבנק היה רשאי לדרוש מהמוכר פירעון, אך לא יכול היה לרשום משכנתא על הדירה, למעט משכנתא חלופית על סך 64,480 שקל - הסכום ששימש לכיסוי ההלוואה הקודמת של המוכר. המוכר נמצא אנאלפבית, ולא ניתן להניח כי ידע את תנאי ההלוואה של הקונים. הנתבעים חויבו לשלם לבנק 768,860.38 ש"ח ביחד ולחוד, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 50,000 ₪. הבנק יכול היה לרשום משכנתא על זכויות המוכר בסכום של 64,480 שקל, והמוכר לא התרשל בפרשה זו.