תלה"מ 69213-06-24

תקציר

**ניתוח משפטי של פסק דין תלה"מ 69213-06-24 פלונית נ' אלמוני** **מבוא** פסק הדין עוסק בתביעה כספית בין בני זוג לשעבר, אשר ניהלו מערכת יחסים זוגית משנת 2020, ולצדדים נולד קטין. הצדדים לא נישאו באופן רשמי, אך ערכו מסיבת נישואין. הנתבע עבר משבר נפשי ופיזי קשה, אשר הוביל להגבלותיו הפיזיות והתקשורתיות. פסק הדין דן בשאלות הנוגעות לתקופת השיתוף, המשטר הרכושי החל עליהם, וחובות שנצברו במהלך החיים המשותפים. **המשטר הרכושי החל על הצדדים – הלכת השיתוף** בית המשפט קובע כי חוק יחסי ממון, תשל"ג-1973, אינו חל על בני זוג שאינם נשואים כדין. במקרה זה, מכיוון שהצדדים לא נישאו, חל עליהם המשטר הרכושי מכוח **הלכת השיתוף**. בית המשפט מבסס קביעה זו על פסיקה ענפה, לרבות ע"א 640/82 חנן כהן נ' היועץ המשפטי לממשלה, הקובעת כי חוק יחסי ממון חל רק על בני זוג נשואים. הלכת השיתוף, כידוע, מבוססת על "חזקת שיתוף" אשר מקימה שיתוף קנייני בנכסים שנצברו במהלך החיים המשותפים, גם אם רשומים על שם אחד מבני הזוג בלבד. זאת, בהתקיים "אורח חיים תקין" ו"מאמץ משותף". בית המשפט מציין כי הפסיקה הרחיבה מגמה זו, תוך פרשנות מרחיבה של תנאים אלו, ובכלל זה הכרה בכך שמאמץ משותף אינו חייב להיות תרומה כספית בלבד, אלא יכול להתבטא גם בניהול משק הבית וגידול ילדים. בנוסף, בית המשפט מרחיב את תחולת הלכת השיתוף גם על בני זוג הידועים בציבור, תוך הדגשת הבסיס ההסכמי המשתמע של הלכה זו (ע"א 52/80 שחר נ' פרידמן). עם זאת, מודגש כי לגבי ידועים בציבור, נטל ההוכחה לקיום שיתוף רכושי הינו כבד יותר, ויש לבחון כל מקרה לגופו, תוך מתן משקל לאוטונומיית הרצון של הצדדים. **קביעת תקופת השיתוף** 1. **תחילת תקופת השיתוף**: התובעת טענה לתקופת שיתוף החל ממאי 2020, בעוד הנתבע טען לתחילתה ממועד מסיבת הנישואין (8.7.20). בית המשפט, בהתבסס על הראיות שהוצגו, לרבות הודאות הנתבע, קבע כי **תקופת השיתוף החלה עוד לפני מועד מסיבת הנישואין, בחודש מאי 2020**. בין הראיות: * הנתבע הודה כי התובעת שילמה חוב שכירות פרטי שלו בסכום של כ-3,000 ₪ עוד בתחילת מאי 2020. * הנתבע אישר כי בתקופה שלפני החתונה רכשו במשותף רכב מכספה של התובעת (10.6.20) וכי שניהם נשאו בהוצאות הדלק. * הנתבע אישר קניות משותפות, כולל משקאות חריפים, ששולמו מכרטיס האשראי של התובעת לפני החתונה. * הנתבע אישר כי הוצאות לקראת החתונה, כולל טבעת הנישואין, שולמו מחשבונה ומכרטיס האשראי של התובעת. * תדפיס כרטיס אשראי הראה רכישות משקאות חריפים וטבעת נישואין החל מסוף אפריל 2020. 2. **מועד הקרע**: הנתבע טען כי מועד הקרע חל ביום 12.12.2022 (מועד אשפוזו), בעוד התובעת טענה כי נמשכו כזוג עד 19.4.2023 (תום תקופת השיקום בבית לוינשטיין). בית המשפט, נוכח הראיות, **קיבל את טענת התובעת וקבע את מועד הקרע ליום 19.04.2023**. בין הראיות: * התובעת המשיכה לדאוג למצב הנתבע, ביקרה אותו, טיפלה בקטין וניסתה לעמוד בהחזרים החודשיים של החובות. * הנתבע אישר שהתובעת הגיעה לבקרו בבית לוינשטיין, ובמהלך יציאותיו לסופי שבוע לבית אמו, התובעת הגיעה אליו, ישנו באותו חדר ובאותה מיטה. * התכתבויות בין הצדדים לאחר אשפוזו של הנתבע מעידות על המשך עדכון הדדי, תכנון לעתיד (קניית ריהוט חדש לאחר השיקום), והתייחסות לחובות כמשותפים. * הנתבע אישר בחקירתו כי התובעת השתמשה בכספי מכירת הריהוט לסילוק חוב משותף (ינואר 2023). * הנתבע אישר כי תשלום עבור הטלפון שלו שולם מכרטיס האשראי של התובעת עד מרץ-אפריל 2023. * הנתבע הודה כי העביר לתובעת 17,000 ₪ במרץ 2023, וכי הכספים שקיבל מקצבת הנכות הופקדו בחשבונו ולא היו הפרדה כלכלית לפני כן. **החובות שנצברו בחשבון הבנק המנוהל על שם התובעת** בית המשפט קובע כי למרות שהחשבון היה רשום על שם התובעת בלבד, הוכחה **כוונת שיתוף** ביחס לחשבון זה. על כן, הוא נחשב לחשבון משותף לצורך חלוקת החובות. הראיות לכך הן: * הצדדים השתמשו בפועל בחשבונה של התובעת באופן בלעדי, מכיוון שחשבון הנתבע היה מעוקל. * כלל הכנסות הצדדים, כולל הכנסות הנתבע, הופקדו לחשבון זה. * כלל ההוצאות השוטפות שולמו ממנו. * הנתבע, אף שלא היה בעל ייפוי כוח, היה שותף מלא בקבלת החלטות הנוגעות לחשבון, השתמש בכספים, נתן הוראות לתובעת לגבי משיכות, והתייחסו במשותף ל"חשבון שלנו". * התכתבויות רבות בין הצדדים העידו על מעורבות מלאה של הנתבע בניהול החשבון וההתנהלות הכלכלית. * הנתבע הודה בשימוש בכרטיסי האשראי של התובעת וברכישות שבוצעו באמצעותם, כולל רכישת טבק ואלכוהול. **קביעות לגבי החובות הספציפיים:** 1. **יתרת החובה בחשבון הבנק במועד הקרע**: בית המשפט קבע כי יתרת החובה בחשבון התובעת במועד הקרע (19.04.23) עמדה על 1,550 ₪, ומחייב את הנתבע להשיב לתובעת מחצית מסכום זה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. 2. **הלוואה 1 (18.02.20)**: הלוואה זו נלקחה כשלושה חודשים לפני תחילת השיתוף. בית המשפט דוחה את טענת הנתבע שהתובעת עשתה שימוש בלעדי בכספים. הראיות (יתרת החשבון בתחילת השיתוף, תדפיסי כרטיסי האשראי) הצביעו על כך שהכספים שימשו לצרכים משותפים, כולל רכישת אלכוהול וטבעת הנישואין. בית המשפט מחייב את הנתבע במחצית יתרת ההלוואה נכון ל-30.04.23. 3. **הלוואות 2-3 (11.03.21, 10.05.21)**: הלוואות אלו נלקחו במהלך תקופת השיתוף. הנתבע הודה בחבותו. בית המשפט מחייב את הנתבע במחצית יתרת ההלוואות נכון למועדים הקרובים לקרע. 4. **קנס בגין הרכב**: הנתבע הודה בחבותו במחצית הקנס. בית המשפט קבע כי הקנס מהווה חוב משותף, ולא הוכח שווי הרכב. הנתבע מחויב במחצית הקנס. 5. **כרטיס אשראי – מקס**: הנתבע הודה בשימוש בכרטיס אשראי זה. בית המשפט קובע כי חרף טענת הנתבע לשימוש בלעדי לאחר מועד אשפוזו, החוב משקף חיובים משותפים עד למועד הקרע. הנתבע מחויב במחצית חוב כרטיס האשראי. 6. **חוב לאחות התובעת**: בית המשפט **דוחה** את התביעה בגין חוב זה. נקבע כי תביעה זו הינה במישור היחסים שבין בני הזוג, וזכות התביעה לגבי חוב לצד ג' נתונה לבעל החוב (האחות) ולא לתובעת. האחות רשאית להגיש תביעה נפרדת. 7. **טענת הקיזוז בסך 17,000 ₪**: הנתבע טען כי סכום זה, שהועבר לתובעת במרץ 2023, יש לקזז מחובותיו. בית המשפט **דוחה** את טענת הקיזוז. בהתבסס על עדויות הצדדים, מקבל בית המשפט את גרסת התובעת כי הסכום מקורו בקצבה רטרואקטיבית מהמל"ל, הופקד בחשבון שהצדדים ראו כמשותף, והועבר כחלק מהשתתפות בהוצאות הקטין ובצרכים המשותפים, ואינו קשור לחובות המשותפים. **סיכום וחיובים** תקופת השיתוף נקבעה בין מאי 2020 ל-19.04.2023. בית המשפט מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סכומים שונים בגין חובות משותפים, לרבות יתרת חובה בחשבון הבנק, חלוקה של הלוואות, קנס רכב וחוב בכרטיס אשראי. התביעה בגין חוב לאחות נדחתה. טענת הקיזוז נדחתה. הנתבע חויב גם בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. **חידושים ודגשים משפטיים בפסק הדין:** * **החלה של הלכת השיתוף על ידועים בציבור:** פסק הדין מדגיש את הרציונל ההסכמי של הלכת השיתוף, ומבסס את תחולתה על בני זוג שאינם נשואים, תוך הדגשת הצורך בהוכחת כוונת שיתוף, נטל שמוגבר במקרה של ידועים בציבור. * **שיתוף בחשבון בנק הרשום על שם אחד מבני הזוג:** בית המשפט מנתח לעומק את נסיבות המקרה ומגיע למסקנה כי למרות הרישום הפורמלי, הוכחה כוונת שיתוף ברורה בחשבון הבנק, אשר נבעה מהתנהלות הצדדים בפועל, נסיבות חייהם (עיקול חשבון הנתבע) והתכתבויותיהם. הדבר מדגיש את גמישות בית המשפט בקביעת בעלות ונכסים על בסיס ההתנהלות בפועל ולא רק על בסיס הרישום הפורמלי. * **קביעת מועדי שיתוף וקרע:** פסק הדין מציג ניתוח ראייתי מעמיק לקביעת מועדי תחילת השיתוף וסיומו, תוך הסתמכות על הודאות בעל פה, מסמכים ותכתובות, וכן תוך דחיית גרסאות סותרות של אחד הצדדים. * **פרשנות התנהלות כלכלית תחת קשיים:** בית המשפט מתייחס להתנהלות הכלכלית של הצדדים, שהייתה תחת קשיים ניכרים, תוך שהוא מכיר בכך שהתנהלות זו, כולל התייעצויות לגבי חובות ומשיכות, מעידה על כוונת שיתוף. * **הבחנה בין חובות לצד ג' לתביעות בין בני זוג:** הדחייה של התביעה בגין החוב לאחות מדגישה את ההבחנה המשפטית בין תביעות הדדיות בין בני זוג לבין חובות לצדדים שלישיים. פסק הדין מדגים את החשיבות של בחינת מכלול הנסיבות והראיות, לרבות התנהלות הצדדים בפועל, לבירור זכויותיהם הרכושיות, במיוחד במקרים של בני זוג שאינם נשואים או כאשר ההתנהלות הכלכלית חורגת מהרישום הפורמלי.