ת"א 1253-06-15

תקציר

התיק נסוב סביב נזקים חקלאיים שנגרמו לכאורה למטעים של שלושה תובעים עקב זיהום מים ממאגרים שסיפקו מים להשקיה. המחלוקת העיקרית היא על סיבת הנזק, כאשר התובעים מייחסים אותו לזיהום מים והנתבעים טוענים כי הוא נבע מנטיעת המטעים בקרקע לא מתאימה. השופט ניתח בהרחבה את הראיות והעדויות שהציגו הצדדים. באשר למטע השקדים של התובעת 1, מצא בית המשפט כי הנזק מיוחס לאופי הקרקע, שהביא להצטברות מים ולריקבון שורשים, ולא לזיהום מים, כפי שטענו התובעים. מסקנה זו התבססה על חוות דעת המומחים של ד"ר אבידן ופרופ' מינגלגרין, שערכו סקרי קרקע מקיפים, וכן על עדותו של מר אהוד חנוך, מדריך שקדים ממשרד החקלאות. חוות הדעת של מומחים אלה הועדפה על פני זו של פרופ' שוסיוב, שייחס את הנזק לזיהום המים. יתר על כן, השופטת הדגישה כי התובעת 1 הוזהרה טרם השתילה על אי התאמת הקרקע לגידול שקדים, אך המשיכה בכל זאת. באשר למטעי האפרסמון והאגסים של התובעים 2 ו-3, קבע בית המשפט כי מטע האגסים נעקר בשל מחלה קטלנית בשם הירקון, שבגינה קיבלה התובעת 2 פיצוי מהקרן לנזקי טבע, ולא בשל בעיות באיכות המים. הסתרת מידע זה על ידי תובע 2, יחד עם תצהירו ועדותו הכוזבים, הביאו את בית המשפט לדחות את התביעה בעניין מטע האגסים, תוך שהוא רואה בכך ניצול לרעה של ההליך השיפוטי. באשר למטע האפרסמון, מצא בית המשפט כי מתו עצים בודדים בלבד, דבר המצביע על כך שסיבת התמותה הייתה אופי הקרקע, כפי שטענו הנתבעים. מאחר שפרופ' שוסיוב, שייחס את הנזק לזיהום המים, לא ביקר בפרדס, ניתן לדעתו משקל נמוך יותר. בעקבות זאת החליטה השופטת לדחות את כל התביעות והורתה לתובעים לשאת בהוצאות הנתבעים, לרבות שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט. התובע 1 חויב לשלם לכל נתבע 88,000 ₪, ואילו התובעים 2 ו-3 חויבו לשלם לכל נתבע 12,000 ₪ ביחד ולחוד. בנוסף, "מקורות" חויבה לשלם לכל צד שלישי 20 אלף שקל, והמדינה הייתה אמורה לשלם לאיגוד ערים באיילון 20 אלף שקל. הצד השלישי, איגוד משתמשי המים איילון, היה אמור לשלם לכלל חברה לביטוח בע"מ, צד ד', 10,000 ₪. כל הסכומים הוצמדו למדד וחויבו בריבית חוקית ממועד פסק הדין ועד לתשלום המלא.