ע"א 2281/00

תקציר

חברה רכשה קרקע מהמנוח ואחרים, עם תוכניות לבניית דירות. הסכם הרכישה הובטח על ידי חלק מבעלי המניות בחברה ובני זוגם. עיכובים במסירת דירות הובילו לתוספת הקובעת מועדים חדשים ומפצה על עיכובים נוספים, ומאריכה את הערבות כך שתכסה נושאים הקשורים לחדירת מים. הדירות לא נמסרו במועדן, והמבקשת - אשת המנוח, שירשה את הזכויות בהסכם - תבעה את החברה ואת הערבים על העיכובים. בית המשפט המחוזי דחה את מרבית התביעה, בנימוק של חוסר תוקף המחאת הזכויות בשל הדיכאון הקליני של המנוח וההיקף המצומצם של חובות הערבים על פי התוספת. המבקש, שכעת נותר חסר כל, מבקש לערער על פסק דין זה. לטענתה, עדותו של בעלה מאשרת את תוקפה של ההקצאה וכי התחייבויות הערבים לא הוגבלו לנושאי חדירת מים. המשיבים מתנגדים לבקשה, תוך הדגשת יכולתה של המבקשת להיעזר בקרובי משפחה ואי תשלום הוצאות משפט קודמות. תוך ויתור על אגרת הערעור, השופט מורה למבקש להעמיד ערבויות צד ג' בשווי 10,000 ₪ בתוך 30 יום, כדי להבטיח למשיבים החזר הוצאות אם הערעור לא יצלח. סכום הערבות נמוך מהרגיל בשל מצבו הכלכלי של המבקש. סיכויי ההצלחה של הערעור, אף שאינם גבוהים, מהווים גם הם פקטור בהחלטה זו. על המבקש למסור את פרטי הערבות יחד עם הכספים.