ע"א 3071/91

תקציר

במקרה של ג'בארין נ' ג'בארין, בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, נתן פסק דין בעניין סכסוך על חלוקת רכוש לאחר גירושין. המערערת, ח'ולה טהא עלי ג'בארין, הייתה נשואה למשיב ח'דר עבדאללה אסעד ג'בארין, עמו בנתה בית על קרקע השייכת לעבדאללה אסעד ג'בארין, אביו של הבעל (המשיב מס' 2). לאחר גירושיהם תבעה האישה הן את הבעל והן את האב על חלקם בערך הבית. בית המשפט המחוזי נתן פסק דין "חלקי", שקיבל את תביעת האישה נגד הבעל תוך שהוא דוחה אותה נגד האב. הן הבעל והן האישה ערערו על פסק דין חלקי זה. השופט א' ברק קבע כי פסק הדין החלקי הוא אכן "החלטה" שניתן לערער עליה, ומאחר שהבעל לא ערער על פסק הדין הסופי, ערעורו נדחה. לגופו של ערעור האישה הסכים השופט ברק עם טענתה כי היא זכאית לסעד משני המשיבים אך בנפרד. נפסק כי הבעל חייב לאישה מחצית משווי הבית, למעט הקרקע, ואילו לאב הייתה אפשרות להחזיר את ההוצאות בפועל של השבחת הנכס או להעלות את שווי הקרקע בהתאם. שווי ההשבחה היה אמור להיקבע על ידי בית המשפט המחוזי עם הארכת מעצרו. חובתו של האב כלפי האישה התבססה על דיני עשיית עושר שלא כדין, שכן הבית נבנה מכספם ומאמציהם של בני הזוג לשעבר, מה שהתעשר שלא בצדק. עם זאת, האישה לא הייתה זכאית לכפל העשרה ולא יכלה לקבל תשלומים משני המשיבים. בית המשפט העליון, בהרכב השופטים א' ברק, ש' לוין וט' אור, דחה את ערעור הבעל, קיבל את ערעור האישה והעביר את התיק לבית המשפט המחוזי להמשך דיונים לצורך קביעת שווי ההשבחה. כל צד חויב לשלם לאישה הוצאות משפט בסך 5,000 שקל.