ע"פ 2080/14

תקציר

המבקש, שנידון לשמונה שנות מאסר בגין ביצוע מעשים מיניים בקטין מתחת לגיל 15, הגיש בקשה לעיכוב ביצוע עונשו. הבקשה נדחתה. ההחלטה מבוססת על מספר שיקולים. ראשית, המבקש לא הגיש את ערעורו ובקשתו לעיכוב ביצוע במועד. שנית, ערעורו של המבקש אינו צפוי להצליח, שכן פסק דינו של בית המשפט המחוזי היה מנומק היטב ומבוסס על ראיות משמעותיות. נטייתה של ערכאת הערעור היא להימנע מהתערבות בממצאי מהימנות, במיוחד במקרים של עבירות מין. שלישית, העבירות שביצע המבקש הן חמורות ביותר, ויש בכך כדי שלא לעכב את מתן גזר הדין. בנוסף, הפגין המבקש זלזול בצווי בית המשפט בכך שהפר את תנאי שחרורו. לבסוף, אין הצדקה לעיכוב תקופת המאסר, שמונה שנים, במיוחד בהיעדר טעמים מיוחדים, החסרים במקרה זה. בהתחשב בשיקולים אלה, החליט השופט כי אין מקום לעכב את עונשו של המבקש, והבקשה נדחתה.