עפ"ג 23582-02-19

תקציר

זהו פסק הדין בדיון בערעור על גזר דינם של שני משיבים שהורשעו במספר עבירות הקשורות לזיוף שטרות. למשיב הראשון, יאן קובלר, שבע הרשעות קודמות בעבירות שונות, בהן תקיפה, החזקת סמים והפרעה לשוטר. למשיב השני, שלומי אופיר, שש הרשעות קודמות בעבירות כגון שוד, פריצה ועבירות סמים. שני המשיבים הורשעו בזיוף שטרות, החזקת חומרים לזיוף שטרות וקשירת קשר לביצוע פשע. במשפט המקורי נקבע כי העונש ההולם נע בין עבודות שירות ל-20 חודשי מאסר, ובסופו של דבר נגזרו על המשיבים שישה חודשי מאסר בפועל עם עבודות שירות, לצד שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס קטן. המדינה ערערה על החלטה זו, בטענה כי גזר הדין מתון מדי, במיוחד בהתחשב באופי המתוכנן והמתואם של העבירות, כמו גם בכמות הגדולה של שטרות מזויפים המעורבים. השופט א' לוי הסכים עם טענת המדינה כי גזר הדין שנקבע על ידי הערכאה הראשונה היה שגוי, וכי יש מקום לענישה חמורה יותר. עם זאת, השופט לוי הכיר במאמציהם של המשיבים להשתקם, ובשילובם בתוכנית טיפולית של שירות המבחן. לפיכך הציע השופט לוי פשרה, לפיה יוגדל הקנס שהוטל על המשיבים ל-35,000 ₪ כל אחד, ותאריך את תקופת המבחן לשנתיים ממועד פסק דין זה. השופט י' גריל, לעומת זאת, סבר כי יש לקבל את ערעור המדינה במלואו, שכן חומרת העבירות והרישום הפלילי של המשיבים מחייבים מאסר בפועל. עם זאת, בהתחשב בניסיונות השיקום של המשיבים, הציע השופט גריל עונש של תשעה חודשי מאסר בפועל, לצד צו מבחן של 18 חודשים עם שחרורם. השופט ש' שטמר היה שותף לחוות דעתו של השופט י' גריל, והדגיש כי חומרת העבירות וכישלונות העבר של ניסיונות השיקום מצדיקים מאסר בפועל. לדברי השופט שטמר, גזרי הדין המוצעים על ידי השופט גריל יצרו איזון ראוי בין עקרון ההלימה לבין עקרון השיקום. בהחלטת רוב החליט הרכב השופטים לקבל את ערעור המדינה וגזר על כל אחד מהמשיבים תשעה חודשי מאסר בפועל, במקום עבודות השירות עליהן הורה בית משפט קמא. תקופת המבחן שקבע בית משפט קמא נשמרה, החל ממועד שחרור המשיבים. בנוסף, קיבלו המשיבים אזהרה כי כל הפרה של צו המבחן עלולה לגרור עונש חדש, שעלול להוביל למאסר נוסף. עוד קבעו השופטים כי ששת חודשי המאסר המותנה המקוריים והקנסות שהטיל בית משפט קמא יישארו ללא שינוי. המשיבים נדרשו להתייצב בבית מעצר קישון במועד קצוב, ופסק הדין היה אמור להימסר לשירות בתי הסוהר ולשירות המבחן למבוגרים.