ע"ע 50681-02-16

תקציר

הערעור עוסק בשאלה האם על בית הדין הארצי לעבודה לאשר את בקשתו של קנדי לאשר תובענה ייצוגית נגד ניצנים חברה לניהול פרויקטים ואבטחה בע"מ (להלן: "המשיבה") בגין אי תשלום הפקדות לקרן פנסיה. קנדי עבד אצל המשיבה כמאבטח מספטמבר 2007 ועד אפריל 2008, והעסקתו התאפיינה בהארכות זמניות בשל נסיבות חריגות. המשיבה חברה בארגון הארצי למפעלי ביטחון וביטחון, ומכאן שהסכמים קיבוציים חלים על עובדיה משנת 2010 ואילך. בית המשפט קבע כי קנדי לא הצליח להוכיח עילת תביעה אישית נגד המשיבה, שכן לא הוכחה הסכמתו להארכת תקופת המבחן מעבר לשישה חודשים. גם אם בית המשפט הניח שהסכמתו של קנדי אינה נדרשת, עדיין קיים פער משמעותי בין עילת התביעה האישית של קנדי לבין עילת התביעה הייצוגית שהוא ביקש לייצג. יתר על כן, תובענה ייצוגית לא הייתה הדרך היעילה וההוגנת ביותר לפתרון הסכסוך, והיו ספקות לגבי תום ליבו של קנדי בניהול התובענה הייצוגית. עוד מצא בית הדין כי מחדליו של קנדי באופן ניהול ההליך, כגון אי פנייה מראש למעסיק או לארגון העובדים והגשת בקשות חסרות בסיס, מצדיקים עוד יותר את דחיית בקשתו. לפיכך דחה בית המשפט את הערעור והורה לקנדי לשלם למשיבה הוצאות בסך 15,000 ₪.