בר"ע 25084-12-18

תקציר

בהחלטה משפטית זו התייחס בית המשפט למקרה של משיב שהסכים תחילה לדחות תביעה קודמת והסכים לשלם למבקשים הוצאות משפט בסך 70,000 ₪. בהמשך ביקשה המשיבה לחזור בה מהסכמתה, בטענה כי נפלו פגמים בפסק הדין, אם כי בית המשפט הדגיש כי הסכום נועד למנוע התדיינות נוספת בין הצדדים המשפחתיים המעורבים. בית המשפט הביע ספקנות לגבי סיכוייה של המשיבה להפוך את פסק הדין, אך התיר לה להציג את טיעוניה. על מנת לאזן בין זכותו של המשיב לשימוע הוגן לבין זכויות הקניין של המבקשים, חייב בית המשפט את המשיב להפקיד 10,000 ₪ כערבות הוצאות משפט. המשיבה ערערה על החלטה זו, טענה כי ערעורה אינו מהווה טענה חדשה וערערה על נחיצות הערבות, אך בית המשפט ציין סוגיות פרוצדורליות, לרבות הגשה מאוחרת. בית המשפט הדגיש כי דרישות הערבות נתונות לשיקול דעתו ובדרך כלל אינן נתונות לערעור. בית המשפט הגיע למסקנה כי הנסיבות אינן מצדיקות התערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי. בסופו של דבר, בקשת רשות הערעור נדחתה מבלי שנדרשו הוצאות נוספות, וההחלטה נמסרה לצדדים ביום 20.1.2019.