רע"א 8204/16

תקציר

פסק הדין דן בסמכות השיפוט הבינלאומית של בתי המשפט בישראל, בפרט במקרים בהם נאשם מתגורר מחוץ לישראל. הסוגיה המרכזית היא האם ניתן למסור מסמכי בית משפט כדין לבן משפחה של הנתבע השוהה בישראל לפי תקנה 481 לתקנות סדר הדין האזרחי. מבחינה היסטורית, בתי המשפט בישראל התירו מסירה כזו כאשר היעדרותו של הנאשם היא זמנית ותושבות הקבע שלו היא בישראל. עם זאת, ערעורה של גלמור, המתגוררת בשווייץ, קורא תיגר על נוהג זה. לטענתה, מקום מגוריה ידוע ולכן תקנה 481, המציעה למסור מסמכים לבן משפחה כאשר לא ניתן למצוא את הנאשם, אינה צריכה לחול. בית המשפט מסכים עם גב' גלמור ומדגיש כי תקנה 481 מחייבת ניסיון להגיש תחילה מסמכים לנאשם בביתם, דבר שלא נעשה בעניינה. מאחר שניתן היה למצוא אותה ולהשיב לפניות קודמות של בית המשפט, התנאי להגשת מסמכים לבן משפחה אינו מתקיים. כתוצאה מכך, בית המשפט הופך את ההחלטה להגיש מסמכים לבעלה בישראל, תוך הדגשת הצורך בהקפדה על התנאים שבתקנה 481 ומדגיש את הדרישה לאישור בית המשפט למסור מסמכים מחוץ לישראל לפי תקנה 500. הערעור מתקבל, תוך ביטול החלטת הערכאה הנמוכה יותר, והוצאות נפסקות לגב' גלמור.