תמ"ש 24331-08-11

תקציר

התיק סובב סביב זוג נשוי, האישה היא התובעת והגבר הוא הנתבע, המעורבים בסכסוך גירושין מר וחלוקת רכוש. האישה תובעת מזונות לעצמה ומזונות עבור בנם בן ה-17, כיום חייל בצה"ל. הגבר, לעומת זאת, מבקש להתגרש ולפרק את השותפות הרכושית שלהם. הסוגיה המרכזית העומדת בפני בית הדין היא האם הגבר חייב בתשלום מזונות לאישה, בהתחשב בכישלון הנישואין ובשיבוש הליך הגירושין וחלוקת הרכוש על ידי האישה. בית המשפט, לאחר שבחן את הראיות ושקל את הנסיבות, פוסק לטובת פסיקת מזונות לאישה אך לתקופה מוגבלת בלבד. הדבר מוצדק בשל חסידה של האישה לסיים את הגירושין ולחלק את נכסיהם, ובפרט את ביתם המשותף. השופט מדגיש כי הנישואין הסתיימו למעשה וכי בני הזוג מנהלים חיים נפרדים. יתר על כן, בית המשפט מוצא כי הוצאותיה הנטענות של האישה מופרזות ולא מוכחות דיהן. למרות הזכאות הרעיונית למזונות, התנהגותה של האישה והנסיבות הספציפיות מצדיקות תקופת מזונות מוגבלת. כך, הגבר מחויב לשלם לאישה 5,650 שקל לחודש אם תשלם את המשכנתא על ביתם המשותף ו-3,500 שקל לחודש אם לא תשלם. תקופת מזונות זו תימשך 24 חודשים מיום הגשת התביעה. באשר למזונות בנם, בית המשפט דוחה את תביעת האישה, בקובעו כי היא לא הוכיחה די הצורך את הוצאות הבן או את מגוריו הרצופים עמה. השופטת מציינת כי הבן שוהה זמן ניכר עם אביו וכי חובתה המוסרית של האם לתמוך בבנה כבר מתקיימת. פסק הדין מדגיש את הצורך של שני הצדדים להמשיך הלאה בחייהם ולפתור את הסכסוך. הוצאות המשפט יילקחו בחשבון בפסק הדין בתביעת הרכוש. ההחלטה מתקבלת בהיעדר שני הצדדים, והתיק ייסגר על ידי המזכירות.