ב"ל 41663-12-22

תקציר

התובע, רופא במקצועו, ביקש להכיר בפגיעה ברגלו כפגיעה בעבודה לפי חוק הביטוח הלאומי. לטענתו, הפגיעה נגרמה כתוצאה ממיקרוטראומה שנבעה מעבודתו, שכללה עמידה סטטית ממושכת ותנועות קלות חוזרות ונשנות. הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, חלק על טענה זו. בית המשפט פסק לטובת התובע, והגיע למסקנה כי הוא אכן הוכיח תשתית עובדתית לטענתו למיקרוטראומה. הדבר נתמך בתצהיר התובע ובחקירתו הנגדית, וכן בעדותו של רופא מחליף שאישר כי עיקר העבודה בחדר המיון כללה עמידה והליכה. בית המשפט קיבל את טענת התובע כי מרבית עבודתו דרשה עמידה ממושכת, ומשכך עמד בדרישות להכרה בפציעתו כמיקרוטראומה הקשורה לעבודה. בעקבות זאת הורה בית הדין על מינוי מומחה רפואי שיקבע את הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין פגיעתו ברגלו. ההחלטה חייבה את המומחה לשקול את כל התיק הרפואי של התובע ואת פרטי עבודתו. פסק דין זה נועד לקבוע האם פגיעתו של התובע ניתנת לפיצוי כפגיעה בעבודה על פי הדין הרלוונטי.