ת"פ 2236-02-19

תקציר

הנאשם הורשע בקבלת רכוש שהושג בעבירה. על פי כתב האישום, הנאשם קיבל רכוש גנוב ביודעו כי הושג באמצעות עבירה. בית המשפט קבע כי טווח הענישה ההולם למעשיו של הנאשם הוא ממאסר על תנאי ועד תשעה חודשי מאסר בפועל שניתן לריצוי עבודות שירות. עוד קבע בית המשפט כי שאלות של חריגה ממתחם הענישה הראוי והארכת עונש מאסר מותנה קודם נגד הנאשם שלובות זו בזו. על הנאשם נגזרו 10 חודשי מאסר על תנאי בגין עבירת רכוש. מאחר שהנאשם ביצע עבירת רכוש נוספת, קבע בית המשפט כי העונש המותנה האמור חל במקרה זה. בית המשפט הורה על הארכת המאסר המותנה והטיל על הנאשם צו מבחן גבוה במקום להטיל עליו מאסר בפועל. בית המשפט התחשב בגילו הצעיר של הנאשם, עברו הפלילי והתעבורתי הקודם, נסיבות העבירה ותסקירי שירות המבחן, מהם עולה כי לנאשם מוטיבציה להשתנות והארכת המאסר המותנה תאפשר לו להמשיך במימושו העצמי המקצועי והאישי. על הנאשם נגזרו 350 שעות עבודות שירות, חודש את 10 חודשי המאסר המותנה לשנתיים נוספות, שילם למתלונן פיצוי בסך 2000 ש"ח, שילם קנס בסך 5,000 ש"ח או ריצה 20 ימי מאסר במקומו, והצהיר על התחייבות כספית להימנע מביצוע עבירות רכוש לתקופה של שלוש שנים. בית המשפט פסק גם על החזרה או השמדה של המוצגים שהוצגו בתיק.