עמ"נ 56047-12-22

תקציר

המערערים ערערו על החלטת סיווג ארנונה (ארנונה) של ועדת הערר לארנונה של עיריית חיפה בנוגע לנכסיהם, המסווגים כ"עסקים אחרים". המערערת טענה כי פעילותם היא תעשייתית ויש לסווגה ככזו. הערעור מתייחס לשני נכסים בבעלות המערערת. אחד הנכסים, הנמצא באזור נמל הקישון, הוא נושא ערעור 115/20. המערערת טענה כי יש לסווג נכס זה כ"תעשייתי" שכן הוא תומך בפעילות תעשייתית של נכס אחר, אסדת קידוח גז הממוקמת 80 ק"מ מהחוף. המשיב טען מנגד כי השימוש העיקרי בנכס הוא לאחסנה ולמשרדים ולכן יש לסווגו כ"עסקים אחרים". ועדת הערר, לאחר שמיעת עדויות ובחינת ראיות, דחתה את טענות המערער, והובילה לערעור הנוכחי. השופט, לאחר בחינת הטענות, אישר את החלטת ועדת הערר וקבע כי היא סבירה ומבוססת על קביעות עובדתיות. השופטת הסכימה עם קביעת הוועדה כי השימוש בפועל בנכס הוא לאחסנה ולמשרדים וכי הסיווג המתאים הוא "נכסים אחרים". כמו כן, השופטת תמכה בהחלטת הוועדה שלא להתייחס לנכס ולאסדה הימית כאל מתקן רב-תכליתי אחד, שכן מדובר בנכסים עצמאיים. המערערת לא הביאה ראיות קונקרטיות לפעילות תעשייתית בנכס הנמל, ומשכך החלטת הערכאה הנמוכה יותר נותרה ללא הפרעה. עוד ציינה השופטת כי ועדת הערר לא נדרשה לדון בכל פסקי הדין אליהם התייחסו הצדדים ואישרה את שיקול דעתה בניהול ההליך. משכך, נדחה הערעור, למעט התנאים המוסכמים בעניין ערר 61/22. המערער חויב לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪.