ת"א 603/03

תקציר

הן התובעים והן הנתבעים טוענים לבעלות על חלקת אדמה הממוקמת בכפר עיבלין. התובעים טוענים כי הקרקע נרכשה על ידי אביהם של התובעים בשנות ה-60 באמצעות עסקה שהעבירה אליו את הזכויות בקרקע משלושה בעלי קרקע – חסן ראג'י נג'מי, חוסיין ראג'י נג'מי ועלי איברהים נג'מי. מנגד, הנתבעים, שהם יורשיהם של בעלי הקרקע הנ"ל, טוענים כי עסקה כזו מעולם לא יצאה לפועל. כראיה, מציגים התובעים תעודה חתומה על ידי שלושת בעלי הקרקע בפני מזכיר מועצת עיבלין, לפיה מכרו את חלקם בקרקע לאבי התובעים. עם זאת, הנתבעים חולקים על אמיתותו של מסמך זה, ומטילים את נטל ההוכחה על התובעים. בית המשפט מוצא כי התובעים לא הצליחו להוכיח את טענתם. עדויות התובעים והעדים אינן עקביות וסותרות, בעיקר בכל הנוגע למועד העסקה הנטענת, התמורה ששולמה ונוכחות החותמים. יתר על כן, המסמך שסיפקו התובעים כראיה – התעודה – נעדר פרטים מהותיים, אינו מעודכן ומכיל לפחות חתימה אחת המיוחסת לאדם שלא היה בחיים בעת יצירתו לכאורה. התובעים גם לא סיפקו כל הסבר לכך שלא נערך הסכם מסודר. בנוסף, טענת התובעים סותרת את טענת מרשם המקרקעין, המהווה ראיה חותכת לבעלות במקרקעין. התובעים לא הציגו ראיות מספיקות כדי לעקוף את המידע במרשם, במיוחד בהתחשב בכך שהחזקה לבדה אינה מספיקה להוכחת בעלות ללא שטר בעלות או ראיות מהותיות אחרות. גם היתרי הבנייה והשימוש שהציגו התובעים אינם מספיקים להוכחת בעלותם, מה גם שרוב הבנייה נעשתה ללא היתרים או התנגדויות מצד הנתבעים. לסיכום, השופט מורה על מחיקת תביעת התובעים וקובע כי התובעים יישאו ביחד ולחוד בהוצאות המשפט של הנתבעים ובשכר טרחת עורך דין, בסך כולל של 30,000 ₪ שישולמו בשני סכומים נפרדים – האחד לנתבעים 1א(1)-(11) והשני לנתבעים 1ב ו-2.