ת"א 60317-02-22

תקציר

פסק הדין דן בפרשנותן ויישומן של מספר תקנות לפי תקנות סדר הדין האזרחי הנוגעות לצירוף או תיקון תביעות נגד צדדים שלישיים בתובענה אזרחית. תקנה 26(א) מתירה לכלול כל אדם הדרוש לקביעה יעילה ומלאה של הפעולה, ובלבד שיש שאלה משותפת של עובדה או דין, ואילו תקנה 46(א) מאפשרת לתקן כתבי טענות או להוסיף בעלי דין לניהול הליך שיפוטי הוגן. בית המשפט מפנה להחלטה קודמת בפרשת תלמוד תורה, ומדגיש כי התובעים הם "אדוני תביעותיהם" ויכולים להחליט אילו נתבעים לתבוע. עם זאת, במקרים חריגים ניתן להוסיף נתבעים נוספים למרות התנגדות התובעים במידת הצורך כדי להגן על זכויותיהם של בעלי הדין הקיימים. פסק הדין עובר למקרה הנוכחי, שסובב סביב מחלוקת על רישום זכויות במקרקעין. התובעת מאשימה את הנתבעת בהפרת הסכם מכר בכך שלא רשמה את זכויותיה, ואילו הנתבעת טוענת כי מעולם לא הסכימה לעשות כן בתוך תקופה קצובה וכי החלטות מנהליות מנעו את הרישום. בית המשפט מגיע למסקנה כי נוכחותם של צדדים אחרים אינה חיונית ליישוב הסכסוך וכי טענות התובע נגדם אינן מספיקות. לפיכך, הבקשה להצטרף לנתבעים נוספים נדחית, למעט הוועדה המקומית שלא השיבה, ובכך משתמעת הסכמתה. באשר לבקשת הנתבע לשלוח הודעה לצדדים שלישיים, בית המשפט מפנה לתקנה 22 לתקשי"ר, המאפשרת לנתבע לעשות כן כאשר הוא סבור שעל צד שלישי לבצע פעולה או לשתף בביצועה. עם זאת, בית המשפט מדגיש כי הדבר חל רק כאשר הנתבע מבקש שיפוי או תרומה מהצד השלישי. במקרה הנוכחי, הנתבע נמנע מלפרט את הבסיס המשפטי לחובת הצדדים השלישיים לסייע ברישום זכויות התובע, וטיעוניהם חסרים בהירות וספציפיות. אשר על כן, ההודעה לצדדים שלישיים נדחית על הסף, שכן הנתבע אינו יכול לקבל את הסעד המבוקש גם אם טענותיו יוכחו. גם הבקשות לתיקון ההודעה המקורית נדחות, שכן הן מבקשות סעדים מחוץ לסמכותו של בית המשפט וללא שינוי מהותי מההודעה הקודמת. הנתבע חויב לשלם לתובע ולצדדים אחרים הוצאות הקשורות לבקשות אלה. ההחלטה מתקבלת שלא בנוכחות הצדדים, ופרטיה נרשמים בעברית.