ת"א 2667/00

תקציר

התובע, רואה חשבון שעבד בבנק דיסקונט במשך כ-30 שנה, תבע את הנתבעים – המו"ל, העורך והכתב של עיתון גלובס – בגין לשון הרע לפי חוק איסור לשון הרע, בעקבות פרסום כתבה לפיה פוטר בשל "אי סדרים כספיים". הכתבה התייחסה לדו"ח ביקורת חסוי שהוגש להנהלת הבנק, אשר פירט אי סדרים פרוצדורליים בעבודת התובע, לרבות התעלמות מהנחיות הבנק וניהולו. התובע טען כי הכתבה מהווה לשון הרע שכן היא אינה אמת, והנתבעים לא פעלו בתום לב. הנתבעים טענו כי קיבלו את המידע מהנהלת הבנק ופעלו בסבירות ובתום לב. בית המשפט פסק לטובת התובע. בית המשפט קבע כי הכתבה מהווה לשון הרע שכן היא מייחסת לתובע "אי סדרים כספיים", שקורא סביר היה מבין כהיעלמות בלתי מוסברת של כספים או שימוש בלתי חוקי בכספי הבנק – מעשים שלא הוזכרו בדו"ח הביקורת. זאת ועוד, הנהלת הבנק, באמצעות דוברתו, הייתה אחראית למסירת המידע המשמיץ לנתבעים. עוד קבע בית המשפט כי הנתבעים לא פעלו בתום לב, שכן לא עשו מאמצים סבירים לאמת את המידע וסירבו לפרסם תיקון או הכחשה למרות בקשות התובע. הבנק חויב בלשון הרע לפי פקודת הנזיקין בגין מסירת המידע המשמיץ ואישרורו מאוחר יותר. בית המשפט פסק לתובע פיצויים בסך 350,000 ₪, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין שיישאו הנתבעים באופן שווה. העיתון נצטווה לפרסם הבהרה ותיקון של המאמר בתוך 14 יום.