ת"א 2428/05

תקציר

המחלוקת נסובה סביב חובתו של המוסד לביטוח לאומי (התובעת) לספק חוות דעת רפואיות לתמיכה בתביעתו לשיפוי הנתבעים בגין קצבת נכות כללית המשולמת לאדם שנפגע בתאונת דרכים. התביעה מבוססת על הסכם בין התובע לבין הנתבעים. על פי ההסכם והדין החל, חייב להיות קשר סיבתי בין הגמלאות המשולמות על ידי התובע לבין תאונת הדרכים בה אחראים הנתבעים. נקודת המחלוקת המרכזית היא האם החומר שהוגש לבית המשפט על ידי התובע מהווה ראיה מספקת לקשר סיבתי זה או שמא נדרשות חוות דעת רפואיות נוספות. התובע טוען כי קביעת הנכות של רופאיו, על סמך אבחנות הוועדה הרפואית, צריכה להיות מחייבת אם הם מצביעים על כך שהנכות הכללית קשורה לתאונה. הנתבעים, לעומת זאת, טוענים כי על התובע להגיש חוות דעת רפואית נפרדת להוכחת הקשר הסיבתי. בית המשפט, לאחר שבחן את השאלה שבמחלוקת, מצדד בפרשנותם של הנתבעים להסכם. במקרה דנן, בית המשפט מוצא כי טענות התובע אינן מבססות די הצורך את הקשר הסיבתי בין הנכות לבין התאונה. מהדוחות הרפואיים ומחוות הדעת שהוגשו עולה כי הנכות הנפשית הייתה קיימת לפני התאונה ורק החמירה בעקבותיה. זאת ועוד, הנכות האורתופדית המיוחסת לתאונה על ידי רופאי התובעת שנויה במחלוקת על חוות דעת המומחה מטעם הנתבעים. משכך, קובע בית המשפט כי על התובע להציג ראיות רפואיות נוספות להוכחת הקשר הסיבתי. בית המשפט מתייחס גם לטענת התובע כי הנתבעים מנועים מלערער על סכום התביעה בשל עמדתם בתביעה קשורה. עם זאת, בית המשפט מוצא כי כתב ההגנה של הנתבעים בתביעה הנ"ל אינו תומך בטענת התובע, מה גם שפסק הדין לא ניכה כל קצבאות ביטוח לאומי. לפיכך, טענת ההשתק אינה נתמכת. בסופו של דבר, בית המשפט מגיע למסקנה כי על התובע לספק חוות דעת רפואית לביסוס הקשר הסיבתי בין הגמלאות ששולמו לבין התאונה. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ומיום 18.2.2007.