ע"פ 6894/22

תקציר

פסק הדין קבע כי יש לדחות את ערעוריהם של עסכאפי ועומר, למעט הפחתה קלה בעונשו של עסכאפי הקשור לקנס. בית המשפט הדגיש כי התערבות המערער בגזר הדין שמורה לחריגות חריגות או לטעויות מהותיות, שאף אחת מהן אינה חלה במקרה זה. הודגשה חומרת העבירות, שכללו השלכת בקבוקי תבערה ואבנים על רקע לאומני ואידיאולוגי במהלך הפרת סדר המונית. מעשיו של עסכאפי, הנחשבים למעשי טרור על פי חוק המאבק בטרור, הצדיקו התמקדות בהרתעה ובתגמול בשל פוטנציאל הנזק והבהלה שנגרמו. למרות שעומר לא הואשם על פי חוקים נגד טרור, העבירות שלו היו חדורות בכוונה גזענית ולאומנית, שהשפיעה על הקריטריונים לגזר הדין. חרף טענות המערערים כי עונשם היה חמור יתר על המידה, מצא בית המשפט כי העונשים תואמים את התקדים ושקל את כל הגורמים הרלוונטיים, כגון גיל, היעדר עבר פלילי והודאות. בית המשפט דחה את הרעיון שיש להתייחס לעבירות כאל אירוע בודד בשל מאפייניהן והרקע הייחודי שלהן. בעוד שעונשו של עומר נבחן בשל חומרתו הבלתי מידתית בהשוואה לשותפיו, ניסיון התקיפה שלו הצדיק את גזר דינו. פסק הדין אישר בסופו של דבר את החלטת בית המשפט המחוזי לאחר ששקל את כל מרכיבי התיק, למעט שינוי המאסר הקשור לקנס של אסכאפי. הרכב השופטים, שכלל את השופטים ברון וגרוסקופף, הסכים עם פסק דינו של השופט עמית.