תאד"מ 26877-10-23

תקציר

הנתבעת ביקשה לעכב את ההליכים לפי חוק הבוררות, תוך שהיא מציינת סעיף בוררות ספציפי בהסכם החוזי. התובעת טענה כי ההסכם הוא חוזה אחיד שנערך על ידי הנתבעת, לרבות תניית בוררות המגבילה את זכות הערעור של התובעת והופכת אותו למפלה ומבוטל. עם זאת, השופט מצא כי ההסכם אינו חוזה אחיד שכן יש בו הבדלים מהותיים בין שני הצדדים, המעידים על משא ומתן פרטני. יתר על כן, תניית הבוררות לא נחשבה מפלה שכן היא לא העניקה יתרון בלתי הוגן לנתבע, ושני הצדדים הסכימו לה. השופטת דחתה גם את טענת העושק של התובעת, וציינה כי היא לא הוזכרה בכתבי הטענות הראשונים והיוותה הרחבה אסורה של החזית. בעקבות זאת פסק השופט לטובת הנתבע, הורה על עיכוב הליכים והפנה את הסכסוך לבוררות בהתאם להסכם. כמו כן חויב התובע לשאת בהוצאות המשפט של הנתבע. ההחלטה כפופה לבקשת רשות ערעור בתוך 60 יום.