LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"פ 57705-05-22

גזר דין שלום תל אביב -יפו

📋
מספר הליך57705-05-22
📂
סוג הליךת"פ
📅
תאריך5 במרץ 2025
🏛️
בית משפטשלום
📍
מחוזתל אביב -יפו
⚖️
סוג החלטהגזר דין
👥
צדדיםמדינת ישראל נ' סיף
👨‍⚖️
שופטיםענת יהב

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי של גזר דין בת"פ 57705-05-22 מדינת ישראל נ' סיף** **1. עקרונות משפטיים מרכזיים:** * **עקרון ההלימה (Balfour Principle):** בית המשפט הדגיש כי קביעת העונש תיעשה על בסיס עקרון הבכורה של ההלימה. עיקרון זה דורש יחס הולם בין חומרת העבירה, מידת האשמה של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש שיוטל. בבחינה זו, בית המשפט מתחשב בערכים החברתיים שנפגעו, מדיניות הענישה הנהוגה, נסיבות ביצוע העבירה, ונסיבותיו האישיות של הנאשם (סעיף 133 לחוק העונשין). * **חומרת עבירת הסחר בסמים:** בית המשפט הדגיש את הפגיעה החמורה בערכים חברתיים כמו שלום הציבור ובריאותו, נוכח ההשפעות הרחבות של נגע הסמים על הפרט, משפחתו והחברה כולה. ההתייחסות לסם "FENTANYLUM" כסם "קשה" (כפי שצוינה המאשימה) מלמדת על חומרת העבירה. בית המשפט הפנה לפסיקה קיימת (ע"פ 3172/13 סואעד) המדגישה את הצורך במאבק נחוש בנגע הסמים, גם אם אין ביכולת הענישה לחסל אותו לחלוטין. * **מתחם הענישה ההולם:** קביעת מתחם הענישה נעשית על בסיס סקירת פסיקה רלוונטית (ת"פ 35893-03-20 אביטל, ת"פ 7665-06-21 OMAR, ת"פ 23920-02-20 איפראימוב, ת"פ 37371-02-19 פסאהה, ת"פ 51811-03-21 בן סימון, ת"פ 62155-10-21 Assad Abdalla). בית המשפט בחן את סוג הסם, כמותו, חלוקתו למנות, ונסיבות המכירה, וכן נסיבות הקשורות בהחזקה (במקרה של נאשם 2 בפרשת בן סימון ופרשת Assad Abdalla). * **הכרזה כ"סוחר סמים" וחילוט:** ההכרזה על הנאשם כ"סוחר סמים" והוראה על חילוט הכסף שנתפס בחזקתו, נעשו בהסכמת הצדדים, בהתאם לסעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים, אשר מאפשר הכרזה כאמור ואף קובע כברירת מחדל חילוט של הכספים ששימשו לביצוע העבירה או הושגו ממנה. * **שיקולי ענישה נלווים:** בית המשפט שקל גם עונשים נלווים כגון מאסר על תנאי, פסילת רישיון נהיגה, וקנס כספי, בהתאם לסעיף 40 לחוק העונשין. **2. חידושים ודגשים משפטיים:** * **התמודדות עם היעדר חוות דעת ממונה:** המקרה מדגיש את הקושי של בית המשפט בהטלת עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, כאשר הנאשם אינו משתף פעולה עם שירות המבחן ואינו מגיש את המסמכים הנדרשים לצורך קבלת חוות דעת ממונה. העובדה שהנאשם לא התייצב למרבית הפגישות, גם לאחר שניתנו לו הזדמנויות רבות, הביאה לכך שלא ניתן היה להמליץ על עונש זה. בית המשפט קבע כי התנהלות זו "רושבת כולה לפתחו של הנאשם" וכי הדבר מוביל להטלת מאסר בפועל. * **טענת חלוף הזמן אל מול התנהלות הנאשם:** בית המשפט דחה את טענת ההגנה בדבר חלוף הזמן, תוך שהוא מפנה להתנהלותו הבעייתית של הנאשם בהליכים קודמים (ת"פ 53116-09-19). ההתנהלות שכללה אי התייצבויות חוזרות, החלפות ייצוג משפטי תכופות, והוצאת צווי הבאה שלא צלחו, הביאה לביטול כתב האישום הקודם. בית המשפט קבע כי חלוף הזמן במקרה זה אינו נובע מחוסר אשמה או חלוף הזמן הטבעי, אלא ממעשיו של הנאשם עצמו, ולכן אין לקבל את טענתו זו. דחיית הטענה נובעת מן הרצון למנוע מנאשמים "לסכל" את ההליך המשפטי באמצעות התנהלות מכשילה. * **התמודדות עם נסיבות אישיות מורכבות:** בית המשפט הכיר בנסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם (אלמן, אב לשני ילדים בהליכי מאסר, התמכרות בעברו, אובדן בת). עם זאת, הוא איזן נסיבות אלו מול חומרת העבירה, עברו הפלילי המכביד (21 הרשעות קודמות, ריצוי מעל 14 שנות מאסר), והעובדה ששירות המבחן התרשם כי הוא אינו מעוניין בשינוי אמיתי וקיים סיכון להתנהגות פוגענית. * **הערכת סיכון גופנית על ידי שירות המבחן:** התרשמות שירות המבחן מהנאשם כמחזיק "דפוסי התנהגות התמכרותי ושוליים מושרשים עם תפיסת עולם בעייתית ונוקשה, וכי במצבים בהם הנאשם חווה פגיעה, עולה הסיכון לכך שיגלה התנהגות פוגענית ואלימה" היא נקודה משמעותית. הערכה זו, בשילוב עם שלילת הנזקקות הטיפולית על ידי הנאשם, הובילה להימנעות מהמלצה טיפולית ולמעשה לכיוון של ענישה פיזית. * **גורם ההפתעה (הפוטנציאל להרשעה מול הסכמה דיונית):** ההסכמה הדיונית בין הצדדים התייחסה להרשעה ולאופן הטיפול בכספים, אך לא לעונש. המאשימה עתרה בתחילה ל-6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות. עם זאת, בשל אי הגשת חוות דעת ממונה, וכן לאור עברו הפלילי המכביד, עלתה דרישת המאשימה למאסר בפועל. בית המשפט, אף שהגביל את עצמו לכ-6 חודשי מאסר (על פי עמדת המאשימה הראשונית), הציב את הנאשם "בשליש התחתון" של מתחם הענישה, וקבע 4.5 חודשי מאסר בפועל. * **התייחסות לסוג הסם FENTANYLUM:** אף שהכמות שנמכרה הייתה קטנה (יחידה אחת), בית המשפט התייחס ל-FENTANYLUM כסם מסוכן, ובמיוחד בפרשת Assad Abdalla (שם הסם היה "פאנטה 75"), נקבע שהסם חזק ממרפין ובעל תוצאות קשות, מה שמצדיק הטלת מאסר בפועל. במקרה הנוכחי, קביעת הפגיעה בערכים המוגנים היא "ברך הנמוך-בינוני", מה שמרמז על הערכת החומרה בהתחשב בכמות ובמקרה הספציפי. **3. סיכום:** פסק הדין מדגים את האיזון המורכב שמבצע בית המשפט בין הצורך להגן על שלום הציבור מפני נגע הסמים, לבין התחשבות בנסיבותיו האישיות של הנאשם. ההתנהלות השלילית של הנאשם מול גורמי הטיפול והמבחן, לצד עברו הפלילי הכבד, היוו גורמים מכריעים בהחלטה להטיל עונש מאסר בפועל, למרות הסכמת המאשימה הראשונית להסדר טיעון לעבודות שירות. דחיית טענת חלוף הזמן לאור התנהלותו של הנאשם מהווה חיזוק לעיקרון כי נאשם אינו יכול להפיק תועלת מהתנהלות מכשילה בהליכים המשפטיים.

חקיקה מקושרת

פקודת הסמים המסוכנים

ת"פ 57705-05-22 מדינת ישראל נ' סיף, שלום (5.3.2025)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית