ת"א 78481-05-23

תקציר

פסק הדין דן בתחולתה של פקודת ביזיון בית המשפט במקרה של סכסוך בין בעלי בתים שכנים. המבקשים האשימו את המשיבים באי קיום פסק דין הנוגע לפתרון בעיות רטיבות בדירת המבקשים, שמקורן במרפסת המשיבים. לטענת המבקשים, מעשיהם של המשיבים היוו הפרה ברורה וחד משמעית של פסק הדין והפגינו חוסר תום לב. עם זאת, בית המשפט לא הסכים עם אפיון האירועים על ידי המבקשים. נמצא כי המשיבים עשו מאמצים לקיים את פסק הדין על ידי שכירת קבלן לביצוע תיקונים נרחבים וביצוע בדיקת הצפה כפי שהוזמנה. למרות שהמשיבים לא עמדו בהיבטים מסוימים של פסק הדין, כגון אי שימוש בקבלן הייעודי לבדיקה ספציפית, בית המשפט לא יכול היה להסיק כי הפרות אלה נבעו מחוסר תום לב. כמו כן, בית המשפט הדגיש כי סנקציות לפי פקודת ביזיון בית המשפט צריכות להיות מוצא אחרון להפרות ברורות וחד משמעיות. במקרה דנן קבע בית המשפט כי מעשיהם של המשיבים אינם מהווים הפרות כאלה. במקום זאת, בית המשפט הציע כי בעיית הרטיבות עשויה לנבוע מבעיות ברכוש המשותף או מגורמים לא ידועים אחרים, מה שלא מאפשר לאכוף ציות ביעילות. השופט הפציר בצדדים לשתף פעולה ולמצוא פתרון מוסכם, והדגיש כי ייתכן שיהיה צורך בתביעה חדשה למפקח על המקרקעין אם לא יצליחו להגיע להסכמה. הבקשה לאכיפה לפי פקודת ביזיון בית המשפט נדחתה, ושני הצדדים חויבו לשאת בהוצאותיהם. עוד נכתב בפסק הדין כי התנהגותם של המשיבים, אף שלא עלתה בקנה אחד עם ציפיות בית המשפט, אינה מצדיקה פסיקה שונה, מה גם שהמבקשים התעקשו על הבקשה למרות הנחיית בית המשפט.