ע"ע 38834-10-10

תקציר

פסק הדין מתייחס למספר סכסוכים משפטיים השלובים זה בזה בנוגע להסכמי עבודה בין חברה לעובדיה, ליפשיץ וקימחי. סוגיות הליבה סובבות סביב סעיפים בהסכמים המחייבים החזר לחברה עבור הוצאות הכשרה מקצועית אם עובדים עוזבים לפני שלוש שנים ואוסרים על העסקה במקביל במקום אחר ללא הסכמת החברה. בית המשפט דחה את עתירת החברה לאכוף הוראות אלה, בנימוק של חוסר איזון בין זכות העובדים לחופש עיסוק לבין האינטרסים של החברה. בית המשפט מצא כי היקף העבודה והרווחים שסיפקה החברה לא היו מספקים, וכי ההכשרה הספציפית לא הציעה מיומנויות הניתנות להעברה. בנוסף, התנהלות החברה נקבעה כחוסר תום לב, במיוחד במקרה של ליפשיץ בו פוטר בפועל למרות נכונותו לנהל תפקידים כפולים, ובמצבו של קמחי בו התגלו אי התאמות בחוזה העבודה, כגון שינויים ללא הסכם. בית הדין הגיע למסקנה כי לא היה חוזה העסקה תקף עם קמחי והטיל על החברה את האחריות לאי התנהלותה השקופה. בהתאם לכך, קבע בית המשפט כי אין לחייב את ליפשיץ וקימחי בהחזר הוצאות ההכשרה. פסק הדין גם מחייב את החברה להשיב את כל התשלומים ששילמו ליפשיץ וקימחי בהתאם לפסק הדין הקודם, בתוספת ריבית, ולכסות הוצאות משפטיות שנגרמו לשני העובדים.