רע"א 5231/11

תקציר

המבקשים ביקשו לערער על החלטה בתביעה אזרחית, אך בקשתם נדחתה פעמיים, תחילה על ידי בית משפט השלום בקריות ולאחר מכן על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה. עיקרו של המחלוקת היה האם הושגה הסכמה בין המבקש לבין המשיב בדבר התשלום הנזכר בפסק דין קודם. הערכאות הנמוכות יותר חלוקות בשאלה לאיזה גוף, רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט, יש סמכות להכריע בתיק. המבקש טען כי החלטת בית משפט השלום צריכה לעמוד, שכן היא מיישמת נכונה את עקרונות הסמכות העניינית, וגישתו של בית המשפט המחוזי תוביל להליך כפול. עם זאת, השופט קבע כי בקשת רשות הערעור, בהיותה גלגול שלישי של התיק, אינה מעוררת שאלות משפטיות עקרוניות ויש לדחותה. השופט הסביר כי על פי חוק ההוצאה לפועל, לרשם ההוצאה לפועל יש סמכות לדון בתביעת המבקש, המסווגת כתביעת פרעה, המתייחסת לביטול או שינוי פסק דין. בעוד שקיומו של הסכם והפרתו מחייבים בדרך כלל דיון בבית המשפט, במקרה זה טענת המבקש התבססה אך ורק על קיומו של הסכם. לפיכך אישר השופט את החלטת בית המשפט המחוזי והדגיש כי לא נפלה טעות ביישום החוק. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור, והתביעה נדחתה ללא צו להוצאות.