ת"א 3386-05-22

תקציר

פסק הדין מעניק את החלת החסינות הפרוצדורלית למבקשים, שהם עובדי ציבור, לפי סעיף 7א לפקודת הנזיקין. חסינות זו מגנה על עובדי ציבור מפני תביעות אחריות בגין מעשים שנעשו תוך ביצוע תפקידם השלטוני, אלא אם כן מעשים אלה נעשו במכוון כדי לגרום נזק. המבקשים זכאים לחסינות זו משום שהם נופלים ללא עוררין לקטגוריה של עובדי ציבור ופעלו בתפקידם השלטוני במקרה הנוכחי. בנוסף, לא הוכח כי מעשיהם היו פוגעניים במתכוון או אדישים לאפשרות של גרימת נזק. נסיבות המקרה, לרבות משבר הקורונה וצווי משרד הפנים, מלמדות כי מעשיהם של המבקשים לא נבעו מכוונה לפגוע במשיב. טענת המשיב, המבקשת פיצוי בגין שירותים שניתנו למועצה, תומכת אף היא בעמדת המבקשים. החסינות מוצדקת גם משום שהמועצה הסכימה ליטול על עצמה את הגנת המבקשים, ולהבטיח כי טענות המשיב נגד המבקשים יטופלו באופן אישי. החלטה זו אינה תלויה באופייה החוזי או הנזיקי של תביעת המשיב. על המשיב מוטל הנטל להוכיח את כוונת המבקשים לפגוע, דבר שלא עשו. לפיכך, התביעה נגד המבקשים נדחית, והמועצה נדרשת להציג הגנה בתוך 30 יום. פסיקה זו נעשית בהיעדר מי מהצדדים.