ת"א 25918-06-17

תקציר

התובעת, חברת הובלה, התקשרה עם הנתבעים בהסכם להובלת פסולת תעשייתית ממפעל פלדה להטמנה. עם זאת, הנתבעים ביטלו את ההסכם בטענה כי התובעת לא גילתה מידע חיוני על מהות הפסולת והדרישות להובלתה. התובע טען כי הנתבעים הפרו את ההסכם בשל טעות בכדאיות העסקה. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי התובע אכן לא גילה את מהותה האמיתי של הפסולת, דבר שהצריך טיפול מיוחד ותכנית פינוי מסודרת. עוד נמצא כי הפסולת אינה פסולת תעשייתית רגילה אלא מסוג מיוחד שיש לטפל בו ולשנע אותו בזהירות. בית המשפט הגיע למסקנה כי התובעת ניהלה משא ומתן בחוסר תום לב והטעתה את הנתבעים לגבי אופי ההובלה. לפיכך, זכותם של הנתבעים לבטל את ההסכם. כמו כן, קבע בית המשפט כי לא הוכחה טענת הנתבעים בדבר טעות בכדאיות העסקה. באשר לתביעה שכנגד, קיבל אותה בית המשפט באופן חלקי והורה לתובעת לפצות את הנתבעים בגין ההובלות שבוצעו בפועל, בסך 13,509 ₪, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה ועד לביצוע התשלום. שני הצדדים היו אחראים להוצאותיהם המשפטיות.