עת"מ 9712-12-16

תקציר

פסק הדין דן בתנאים בהם בניין חייב בארנונה בישראל. על פי החוק, בניין חייב להיות ראוי לשימוש במס, והליכי הבנייה נחשבים כגמורים, והבניין נחשב ראוי לשימוש, כאשר הוא מקבל תעודת גמר וכולל את כל התשתיות החיוניות לייעודו. אם לבניין אין תעודת גמר והוא לא נמצא בשימוש, אין להטיל ארנונה מכיוון שזו תהיה עבירה על החוק. עוד צוין בפסק הדין כי מצב הבניין הוא הקובע העיקרי לחבות בתשלום ארנונה, ולא התנהלותו של הנישום. לפיכך, בניין שאינו ראוי לשימוש, כגון בניין שעדיין נמצא בבנייה, אינו חייב בארנונה, ונטל ההוכחה מוטל על הצד הטוען כי הבניין הושלם. במקרה הספציפי הנדון, נמצא כי לבניין של העותרת לא הייתה תעודת גמר, ואין כל ראיה לכך שהוא אי פעם היה ראוי לשימוש או מאוכלס. עוד טען העותר כי המבנה נמצא בבנייה ואינו ראוי למגורים, טענה שהמשיבה הסכימה לה בעבר. משכך, נפסק כי אין לחייב את העותרת בארנונה בגין הנכס עד אשר הוא הופך ראוי לשימוש או מאוכלס.