ת"צ 50116-01-22

תקציר

בהחלטה משפטית זו דחה בית המשפט בקשה להעברת תובענה ייצוגית מבית המשפט המחוזי בתל אביב לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, תוך שימת דגש על פרשנות מרחיבה של סמכות לפי תקנה 7(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי. בית המשפט ניתח את תפקידן של תקנות שונות הנוגעות לתביעות הקשורות לפרסום באינטרנט, וציין כי תקנה 7(ב) מאפשרת הגשת תביעות מקום בו הנתבע או התובע מתגוררים או מנהלים עסקים. בכלל זה, אי פרסום מידע הנדרש על פי חוק באינטרנט, כפי שהיה במקרה דנן לגבי הצהרת נגישות באתר אינטרנט. ניסיונה של המבקשת להבחין בין סוגים שונים של פרסום באינטרנט נדחה, ובית המשפט קבע כי החוק מתייחס למגוון רחב יותר של סוגיות פרסום, שאינן מוגבלות למודעות צרכניות. בהתייחסו להחלטות קודמות, בית המשפט חזר על ההתמקדות באינטרסים של התובע ושל התובע הייצוגי בתובענות ייצוגיות, והדגיש כי תובע יכול להשתמש בכתובתו כבסיס לסמכות שיפוט כאשר התביעה כרוכה בהתנהלות מקוונת. ההחלטה הדגישה את העיקרון לפיו סמכות השיפוט חלה באופן רחב על סוגיות מקוונות הנוגעות לאינטרסים מעמדיים, מבלי להעניק יתרון פרוצדורלי מופרז. משכך, הבקשה נדחתה והמבקש חויב בהוצאות משפט של המשיב.