ע"פ 3015/09

תקציר

המדינה ערערה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, ובו מתחה ביקורת על עונש שש שנות המאסר שנגזר על המשיב בגין עבירות חמורות של קשירת קשר, ניסיון רצח, החזקת נשק ומעורבות בארגון טרור. המשיב הואשם כי שיתף פעולה עם אחרים בהנחת מטעני חבלה לעבר טנקים של צה"ל, למרות שלא נפגעו טנקים. למרות שנשא רובה והסכים לדווח על תנועות צה"ל, הוא סירב להטמין מחדש את חומר הנפץ ומעולם לא דיווח על כך. בית המשפט המחוזי ראה באופי החוזר ונשנה של מעשיו של המשיב איום חמור על ביטחון המדינה והדגיש את ההרתעה, תוך שהוא מאזן זאת עם העובדה שלמשיב אין עבר פלילי קודם והוא טוען לכוונות שלא לפגוע בישראל. בערעור נטען כי גזר הדין היה קל מדי, אינו עולה בקנה אחד עם העונשים על עבירות דומות, ואינו משקף גמול והרתעה ראויים. יתר על כן, היא הצביעה על כך שמעורב אחר קיבל עונש זהה למרות שהיו לו פחות עבירות. בא כוח המשיב הגן על גזר הדין וציין את אנושיותו, חוסר מנהיגותו בעבירות ומעשיו ההומניטריים, לרבות התנצלותו ומחויבותו לשלום. לאחר שבחן את התיק, לא מצאה ערכאת הערעור עילה לשנות את גזר הדין, וראתה בו מאוזן בהתחשב בתפקידו ובמעשיו של המשיב. בית המשפט נתן עדיפות לנסיבות אישיות והחליט שלא להתערב, ובסופו של דבר דחה את ערעור המדינה.