תלה"מ 5290-03-20

תקציר

פסק הדין מתייחס לבקשת אב לחדש את הגישה ללא פיקוח לבתו הקטינה בעקבות הפסקת הריון יזומה על ידי עובדת סוציאלית. ביקורי הנגשה היו אמורים להתקיים במרכז קשר, והאב נדרש לעבור הערכת מסוגלות הורית, דבר שלא עשה, וכן להשתתף בהדרכת הורים לצד האם. בית המשפט הכיר במשך הזמן החריג – למעלה משנתיים – שהביקורים התקיימו במרכז הקשר, אך נוכח חוסר ההתקדמות והדאגה לשלומו של הקטין, מצא לנכון לשמור על הסטטוס קוו. בקשותיו של האב להעביר את הביקורים למקום אחר ולקבל גישה טלפונית ללא פיקוח נדחו, וכך גם ניסיונותיו להעביר את הנטל הכלכלי של הערכת המסוגלות ההורית אל האם. בית המשפט הדגיש את חשיבות העמדת טובת הקטין לנגד עיניו ואת זמניותם של הביקורים במוקד הקשר. פסק הדין פירט גם את התנהגותו הבלתי משתפת פעולה של האב ואת ההשלכות האפשריות, לרבות האפשרות לקיומה של ועדת בדיקה. יצוין, כי בית המשפט הדגיש כי עקרונותיו ותביעותיו הכספיים של האב אינם משכנעים וכי טובת הקטין קודמת לשיקוליו הפרטיים. החלטה זו התקבלה בהעדר הצדדים והייתה אמורה להיות מיושמת לאחר הגשת חוות דעת בנושא כשירות הורית, עם עדכון על המצב הנדרש בתוך 60 יום.