עמ"נ 182/05

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור בעניין סיווג שטחי אחסון במרכולים כ"מחסנים". הערר מערער על החלטות ועדת הערר הכללית לארנונה של עיריית הרצליה, שקבעה כי יש לסווג את שטחי האחסון לפי השימוש העיקרי בנכס, קרי "חנות הכוללת רשתות קמעונאיות ומרכולים". בית המשפט מסכים עם החלטת הוועדה, שכן שטחי האחסון הם חלק בלתי נפרד מהסופרמרקט ומשרתים אותו, ולכן יש לסווגם לפי השימוש העיקרי. מסקנה זו מבוססת על לשונו הברורה של צו הארנונה הרלוונטי ועל הפסיקה. אמת המידה הקבועה בצו הארנונה של עיריית הרצליה היא סבירה ונתונה לשיקול דעתה של הרשות המקומית לקבוע את אמות המידה להטלת ארנונה. הערר מתקבל בחלקו על כך שהוועדה לא השיבה לחלק מהתנגדויות המערער. הוועדה נדרשת להבהיר את נימוקיה לדחיית טענת המערערת כי המנהל לא השיב להתנגדות לגבי שלושה נכסים. אם תמצא הוועדה כי תשובת המנהל מתייחסת מהותית לנכסים אלה, אזי יש לדחות את טענת המערער. אחרת, על הוועדה לפסוק לטובת המערערת בנכסים אלה, שכן המנהל לא השיב להתנגדות בתוך הזמן שנקבע. המערערת תישא בהוצאות המשפט של המשיב.