תו"ב 7770-12-21

תקציר

בית המשפט בחן את עקרונות הענישה ואת מדיניות הענישה הנהוגה בעבירת השימוש הבלתי חוקי לפי סעיפים 40(ב) ו-40(ג)(א) לחוק העונשין. חומרת העבירה נבחנת על רקע התופעה המשתוללת של בנייה בלתי חוקית, שבתי המשפט מבקשים להילחם בה באמצעות הטלת עונשים קשים המביאים בחשבון את האינטרס הכלכלי המתקבל מעבירות אלה. בית המשפט התחשב גם במשך העבירה ובהיקפה, וקבע כי השימוש הבלתי חוקי השתרע על פני כשנה על שטח של 35 מ"ר. בית המשפט מכיר אמנם בחומרת העבירה, אך מציין כי מדובר במקרה של שימוש למגורים ולא למטרות מסחריות או עסקיות, המצדיקות טווח ענישה נמוך יותר. בנוסף, בית המשפט שקל את נסיבותיה האישיות של הנאשמת, לרבות אמצעיה הכלכליים המוגבלים ומצבה הרפואי, וקבע כי קנס בסך 14,000 ₪, שישולם בתשלומים, הוא ראוי, לצד התחייבות על תנאי בסך 7,000 ₪. כמו כן, הוציא בית המשפט צו הריסה או התאמה, כאשר מועד ביצועו נדחה בשנה, במטרה לאזן בין יעילות העונש לבין התחשבות במצבו של הנאשם. סכום הקנס הכולל נקבע על פי מדיניות הענישה הנהוגה, קודמתה לחקיקה המחייבת החמרת הענישה על עבירות מסוג זה, והנסיבות הספציפיות של המקרה. הנאשמת זוכה גם מהודאתה, שחסכה זמן שיפוטי. בית המשפט הפעיל הקלה והטיל עונש בתוך השליש התחתון של טווח הענישה, בשל נסיבותיו האישיות של הנאשם. לבסוף, ניתנה לנאשם הזכות לערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בירושלים.