מ"ת 25897-06-11

תקציר

השופט, הרב שפירא, סקר את הראיות שהוצגו בכתב האישום ואת טיעוני הסנגור. מהראיות עולה כי המשיב היה מעורב בפריצה, גניבה ושוד מתוכננים יחד עם שלושה אנשים נוספים. השופט מכיר בכך שאין ראיות ישירות הקושרות את המשיב לזירת הפשע; עם זאת, זיהויו של המשיב על ידי המתלונן, הן במסדר זיהוי מצולם והן במהלך עימות, טומן בחובו אמינות מספקת כדי לשמש ראיה לכאורה. אמנם קיים פער בין תיאורה של המתלוננת את המשיב לבין הופעתו בפועל של המשיב, אך השופט רואה בכך עניין להליך העיקרי ולא גורם מכריע בשלב זה. אופי העבירה, יחד עם עברו הפלילי של המשיב, מצביעים על סכנה לשלום הציבור, המצדיקה מעצר בעילה של מסוכנות. השופט מכיר בכך שהשוד עצמו לא היה אלים, אך הנסיבות הכוללות, לרבות הימצאותם של שלושה פורצים בבית, מבססות קשר סיבתי בין השימוש בכוח לבין הגניבה. באשר לתסקיר המבחן, מסכים השופט כי הוא מציג ראייה כוללת של נסיבותיו של המשיב, לרבות עברו הפלילי, השימוש בסמים ואתגריו האישיים. מסקנת הדו"ח היא כי לא סביר שהמשיב יעמוד בתנאים המגבילים של חלופת מעצר. השופט מוצא את מסקנת הדו"ח סבירה ומתיישב עם הדעה כי המשיב מהווה סיכון מספיק כדי להצדיק מעצר עד תום ההליך המשפטי. לפיכך, פסק הדין הוא שהמשיב יישאר במעצר עד לסיום המשפט. החלטה זו התקבלה על בסיס הערכת הראיות והסכנה הפוטנציאלית לציבור, תוך התחשבות בזכותו של המשיב לחירות.