ה"פ 27955-12-17

תקציר

התיק סובב סביב הנהלת חברת לייבו נפט בע"מ וטענות לאפליה נגד בעלי המניות אולריד ופייר. המבקש רוני וחברתו ביקשו להסיר אפליה זו באמצעות אילוץ המשיבים לרכוש את מניותיהם. בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענותיו של רוני. התברר כי ענייני החברה נוהלו באופן סביר, וההחלטה שלא ליישם את התוכנית העסקית הייתה מוצדקת בשל ניתוקה מהמציאות, שכן העלויות בפועל עלו על ההוצאות המתוכננות. בנוסף, מינויו של ג'וליאן למנכ"ל נמצא בהסכמה, כולל הסכמתו של רוני, למרות חוסר שביעות רצונו. באשר לזכות הדילול, אישר בית המשפט את החלטות הדירקטוריון לגייס הון באמצעות הלוואות בעלים, שכן הבנקים סירבו להעמיד אשראי נוסף או הלוואות ללא ערבויות אישיות. מאחר שפייר העביר כספים כחלקו בהון וביצע השקעות נוספות, תמך בית המשפט בזכותו לדלל את מניותיהם של רוני וצבי בהתאם להסכם המייסדים. בית המשפט דחה גם את טענותיו של רוני בדבר הערכת שווי שגויה במהלך הליך הדילול, וקבע כי טענותיו וחוות הדעת התומכת אינן ריאליות ומנותקות מביצועי החברה בפועל. יתר על כן, בית המשפט הגיע למסקנה כי ציפיותיו של רוני לנהל את החברה לא הופרו, שכן הוא הסכים שלא להשקיע מעבר לכך ולכן בחר להיות בעל מניות שאינו מנהל. בסופו של דבר הפסיקה החברה את פעילותה, מה שהוביל את בית המשפט לדחות את בקשתו של רוני לרכישת מניות כפויה, מה גם שפייר הפסיד מיליונים במיזם. משכך, חויבו המבקשים לשלם למשיבים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 80,000 ₪.