בע"מ 69807-08-25

תקציר

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים בע"מ 69807-08-25 **ניתוח משפטי מקיף** **רקע עובדתי:** המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר דחה את ערעורו על החלטת בית משפט לענייני משפחה. עיקר המחלוקת נסובה סביב צוואת המנוחה. הצדדים הגיעו להסדר דיוני, אשר קיבל תוקף של החלטה, לפיו ימונה מומחה מטעם בית המשפט לצורך קביעת אותנטיות חתימת המבקש על הצוואה. ההסדר קבע כי אם החתימה תאומת – הצוואה תקוים, ואם לאו – יינתן צו ירושה לטובת המשיבים. המומחה קבע כי קיימת "אפשרות סבירה למדי" שהחתימה אינה אותנטית. בעקבות קביעה זו, בית משפט לענייני משפחה הורה על הגשת צו ירושה. המבקש ביקש לשלוח שאלות הבהרה למומחה ולחקור אותו על חוות דעתו, אך בקשתו נדחתה על ידי בית המשפט לענייני משפחה, בין היתר בשל סתירה להסדר הדיוני. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש. **הלכות משפטיות רלוונטיות:** 1. **סמכות ערעור "גלגול שלישי"**: על פי ההלכה הפסוקה, בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (כלומר, ערעור על החלטה שניתנה בערעור) תתקבל רק במקרים חריגים. קריטריונים מרכזיים לאישור בקשה כזו הם: * **שאלה משפטית עקרונית**: הבקשה מעלה סוגיה משפטית בעלת חשיבות רחבה, החורגת מנסיבות המקרה הספציפי. * **מניעת עיוות דין**: קיים חשש ממשי לעיוות דין, כלומר, למצב בו עלול להיגרם לאחד הצדדים עוול דיני קשה ובלתי הפיך. * **החלטה דיונית**: ככלל, בית המשפט העליון נמנע מהתערבות בהחלטות דיוניות של ערכאות קמא, ובפרט ב"גלגול שלישי". שליחת שאלות למומחה וחקירתו הם עניינים דיוניים מובהקים. 2. **תוקף הסדר דיוני**: הסדר דיוני שהגיעו אליו הצדדים וקיבל תוקף של החלטה מחייב אותם. סטייה מהסדר כזה, או ניסיון להתנער ממנו, יהיו קשים ויידרשו הצדקה משמעותית. 3. **תקנות סדר הדין האזרחי ותקנות בית המשפט לענייני משפחה**: בית המשפט רשאי לדחות בקשת רשות ערעור, לרבות בענייני משפחה, בהתאם לתקנות הרלוונטיות, כגון תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, ותקנה 44 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020. **ניתוח ההחלטה:** בית המשפט העליון, מפי כבוד השופטת יעל וילנר, דחה את בקשת רשות הערעור של המבקש. ההחלטה מתבססת על מספר עקרונות משפטיים מהותיים: * **היעדר שאלה עקרונית**: בית המשפט קבע כי הבקשה נדונה "נטועה עמוק בנסיבות הקונקרטיות של המקרה" ואינה מעלה כל שאלה משפטית עקרונית החורגת ממקרה זה. בכך, היא אינה עומדת באחד התנאים הבסיסיים לאישור ערעור "גלגול שלישי". * **היעדר חשש לעיוות דין**: בית המשפט לא מצא כי קיים חשש ממשי לעיוות דין במקרה זה. * **אופי דיוני של ההחלטה**: ההחלטה הדוחה את בקשת המבקש לשלוח שאלות למומחה ולחקור אותו, הוגדרה כ"החלטה דיונית מובהקת". בהתאם להלכה, בית המשפט העליון נמנע מלהתערב בהחלטות מסוג זה, ובמיוחד ב"גלגול שלישי". * **הפרת ההסדר הדיוני**: אף שהדבר לא הובהר במפורש כמניע מרכזי להחלטה הסופית, הרי שהזכרת העובדה שבית המשפט לענייני משפחה דחה את הבקשה "מכיוון שהיא מנוגדת להסדר הדיוני" מהווה חיזוק לכך שהבקשה נסמכת על עמדה חלשה, שכן היא מנסה להתנער מהסכם מחייב. * **שימוש בסמכות תקנה 148א**: בית המשפט השתמש בסמכותו לדחות את הבקשה על הסף, בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, תוך הפעלת סמכות זו גם על בקשות רשות ערעור בענייני משפחה מכוח התקנות הרלוונטיות. **סיכום:** החלטת בית המשפט העליון מדגימה את הנטייה המצמצמת של בית המשפט העליון בהתערבות בהחלטות ב"גלגול שלישי". הדגש הושם על הנסיבות הקונקרטיות של המקרה, אופייה הדיוני של ההחלטה שבמחלוקת, והיעדר יסודות המצדיקים התערבות שיפוטית רחבה (שאלה עקרונית, עיוות דין). בכך, מאוששת החלטת בית המשפט המחוזי, אשר בעצמו אישר את החלטת בית משפט לענייני משפחה, אשר דחתה את בקשת המבקש, בין היתר, בשל סתירתה להסדר דיוני מחייב.