רע"א 57854-04-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, המתמקד בעקרונות המשפטיים ובחידושים אפשריים, על בסיס הנתונים בלבד: **ניתוח משפטי: רע"א 57854-04-25 (בית המשפט העליון)** **מבוא** החלטה זו ניתנה על ידי כבוד השופט אלכס שטיין בבקשה להחלטה נוספת, שכותרתה "בקשה להיעתר לבקשה מיום 30.10.2025 ולנמקה". בקשה זו הוגשה בעקבות דחיית בקשה קודמת לעיון חוזר, אשר נדחתה אף היא. דחיית בקשת העיון החוזר נבעה מן העובדה שבקשת המבקש 3 לעיון חוזר הינה חסרת עיגון בסדרי הדין המקובלים. **עקרונות משפטיים מרכזיים** 1. **סופיות הדיון ופסק הדין:** העיקרון המרכזי העומד בבסיס ההחלטה הוא עקרון סופיות הדיון וסופיות פסק הדין. כבוד השופט שטיין חוזר ומדגיש, בהסתמכו על הלכת הולצמן (הממשיכה את הלכת יוסיפוב), כי אין מקום לבקשות לעיון חוזר בפסקי דין או החלטות סופיות של בית המשפט. פסקי דין סופיים, לאחר שבית המשפט סיים את מלאכתו ונתן החלטה שאינה ניתנת לערעור נוסף, מחייבים את הצדדים ואינם ניתנים לשינוי באמצעות בקשות פרוצדורליות. 2. **מניעת שימוש לרעה בהליכי בית משפט:** ההחלטה מתייחסת לניסיון של בעלי דין להגיש בקשות לעיון חוזר כטקטיקה של "יצליח – יצליח, לא יצליח – לא יצליח". הכוונה היא לניסיון לשנות החלטות שיפוטיות שלא היו לרוחם של בעלי הדין, באופן המהווה שימוש לרעה בהליכי בית משפט. בית המשפט מבהיר כי מענה שלילי לבקשות כאלה הינו "לאו מוחלט". 3. **מעמדה של בקשה לעיון חוזר:** ההחלטה מבחינה בין סוגי בקשות. הבקשה הנדונה, לעיון חוזר בהחלטה שיפוטית סופית, נדחית על הסף. בית המשפט מציין כי אין לה עיגון בסדרי הדין. 4. **תקופת זמן סבירה להגשת בקשות:** ההחלטה מדגישה כי הגשת הבקשה "לעיון חוזר" כארבעה וחצי חודשים לאחר מתן ההחלטה המקורית מהווה עילה נוספת לדחייתה. אף אם ניתן היה בנסיבות מסוימות לשקול עיון מחדש, חלוף הזמן הבלתי סביר מחזק את הדחייה. 5. **הבחנה בין "גלגול שלישי" ל"החלטה אחרת":** בסעיף 5 להחלטה, כבוד השופט שטיין מתייחס למקרה בו הבקשה לעיון חוזר נוגעת להחלטה אחרת של בית המשפט המחוזי, להבדיל מבקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ב"גלגול שלישי". גם במקרה זה, בית המשפט קובע כי אין בכך כשלעצמו להקנות זכות ערעור, ומפנה לסעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, אשר עוסק במקרים בהם בית המשפט העליון דן בערעור על החלטה של בית משפט מחוזי ולא על פסק דין סופי. **חידושים משפטיים אפשריים** * **חיזוק עקרון סופיות הדיון:** ההחלטה מהווה חיזוק נוסף לעקרון סופיות הדיון. על ידי דחיית בקשה מפורשת לעיון חוזר, ובהסתמך על הלכות קודמות, בית המשפט משדר מסר ברור כי אינו מוכן לשמש פלטפורמה לדיונים חוזרים ונשנים בעניינים שהוכרעו. * **אכיפת סדרי דין:** ההחלטה מדגימה את חשיבותם של סדרי הדין. השימוש בטענת "אין עיגון בסדרי הדין" כבסיס לדחיית הבקשה ממחיש כי פרוצדורות משפטיות אינן המלצות בלבד, אלא כללים מחייבים. * **הגבלת שימוש לרעה בהליכים:** על ידי מתן פסק דין תקיף כנגד שיטת "יצליח – יצליח, לא יצליח – לא יצליח", בית המשפט פועל למניעת שימוש לרעה במערכת המשפטית, אשר גורם לבזבוז משאבים שיפוטיים ופוגע ביעילותה. * **קביעת גבולות ל"החלטה אחרת":** ההתייחסות בסעיף 5, גם אם לצורך הבהרה, מסייעת בהבנת הגבולות המגדירים מתי ניתן לפנות לבית המשפט העליון בהליכים שאינם ערעור רגיל. **השלכות מעשיות** * **עבור בעלי דין:** בעלי דין צריכים להבין כי החלטות שיפוטיות סופיות הינן מחייבות. יש להגיש בקשות לעיון חוזר רק במקרים חריגים ביותר, בהם קיימת עילה ממשית לשינוי החלטה (כמו גילוי ראיות חדשות ומשמעותיות שלא היו ידועות קודם לכן, או פסיקה סותרת של בית המשפט העליון). הגשת בקשות חסרות בסיס עלולה להוביל לחיוב בהוצאות. * **עבור מערכת המשפט:** החלטות מסוג זה תורמות ליעילות מערכת המשפט על ידי צמצום מספר הדיונים החוזרים והתמקדות במקרים בעלי מהות אמיתית. **הוצאות** הטלת הוצאות בסך 3,000 ש"ח לטובת אוצר המדינה על המבקש 3 מדגישה את חומרת ההחלטה ואת הצורך בהטלת סנקציה במקרים של הגשת בקשות חסרות בסיס. **סיכום** החלטת כבוד השופט אלכס שטיין הינה החלטה תמציתית וברורה, המחדדת את עקרונות היסוד של סופיות הדיון, מניעת שימוש לרעה בהליכי בית משפט, וחשיבותן של פרוצדורות משפטיות. היא מהווה דוגמה לאופן שבו בית המשפט שומר על שלמות ההליך השיפוטי ומבטיח את יעילותו.