ת"א 10970-08-15

תקציר

התובע במקרה זה תבע פיצויים ממשטרת ישראל ומהמשרד האחראי על פעולות המשטרה בגין פציעות שנגרמו לו לאחר שנעצר בעקבות תלונה על אלימות במשפחה שהגישה בת זוגו. לטענתו, השוטר השתמש בכוח מופרז בעת מעצרו וחשמל אותו בטייזר מספר רב של פעמים, גם כאשר היה אזוק, דבר שגרם לו לחבלות גופניות ונפשיות. הנתבעים טענו כי הכוח שהופעל היה סביר ומידתי ביחס לתוקפנות של התובע וחוסר שיתוף פעולה. בית המשפט מצא כי מעצרו של התובע ומעצרו לאחר מכן היו חוקיים, שכן הוא איים על ביטחונה של בת זוגו. השימוש הראשוני במכשיר הטייזר היה מוצדק גם בהתחשב בהתנהגותו של התובע. עם זאת, בית המשפט הגיע למסקנה כי השוטר השתמש בכוח מיותר כאשר ירה לעבר התובע מחסנית שנייה לאחר שהראשונה הצליחה לנטרל את יכולתו לנוע ולהתנגד. שימוש מופרז זה בכוח היווה רשלנות ותקיפת התובע. באשר לנזקים, מינה בית המשפט שני מומחים אשר קבעו כי לתובע אין נכות רפואית לצמיתות כתוצאה מהאירוע. טענות התובע לאובדן הכנסות בעבר ובעתיד נדחו מחוסר ראיות. בית המשפט פסק לתובע 2,000 ₪ עבור סיוע בביצוע מטלות יומיומיות בתקופת הנכות האורתופדית הזמנית, 500 ₪ עבור הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה ו-25,000 ₪ עבור נזק לא ממוני. סך הפיצויים שנפסקו עמד על 33,500 ₪, אותם חויבו הנתבעים לשלם לתובע, בצירוף הוצאותיו.