ת"א 2455/05

תקציר

### עקרונות משפטיים בדיני ראיות הרלוונטיים למקרה - קבילותם של תצהירי עדים שנפטרו תלויה בעקרונות שנקבעו בפסיקה החשובה, ובראשם פרשת *אגודת ישראל העולמית* (ע"א 642/87), המפרטת את התנאים בהם ניתן לקבל תצהירים כאלה. - דוקטרינה משפטית מרכזית טוענת כי בדרך כלל יש לשלול תצהירים של עדים שנפטרו המציגים עדויות שמיעה אלא אם כן הם עומדים בחריגים משפטיים ספציפיים. - *Bader v. קריטריוני היטל* מנחים את ההערכה אם תצהיר של אדם שנפטר כשיר לקבלה, תוך התמקדות בשלושה תנאים מרכזיים: - התצהיר חייב להיות מנוגד לאינטרס הכספי או הרכושי של המנוח בעת מסירתו; - המנוח חייב היה להיות מודע לכך שהתצהיר היווה סיכון לאינטרסים שלו באותה עת; - על המנוח להיות בעל ידע אישי על העובדות הכלולות בתצהיר. - **התקדים המחייב** שנקבע על ידי *בית המשפט העליון* מדגיש כי אם תנאים אלה אינם מתקיימים, התצהיר אינו קביל כעדות שמיעה ואינו יכול לשמש כראיה. - החריגים המוכרים כוללים מקרים בהם התצהיר מנוגד לאינטרסים של הנפטר (למשל, הפללה עצמית, תביעות פוגעניות), או בנסיבות ספציפיות בהן קיימים **קשיים ראייתיים מיוחדים** או כאשר משקל התצהיר נקבע במהלך פסק הדין. ### חידושים משפטיים והשפעתם - הפסיקה משקפת גישה **זהירה** כלפי מתן עדות שמיעה של עדים שנפטרו, תוך הדגשת החשיבות של **אמצעי הגנה פרוצדורליים** לשמירה על שלמות הראיות. - *הפסיקה* מדגישה את החשיבות של **קריטריונים נוקשים** להכללה, במיוחד במקרים בהם חקירה נגדית אינה אפשרית, ומחזקת את **עקרון ההגינות** ו**מהימנות** בהליכים משפטיים. - יש לציין כי בתי המשפט הכירו ב**סף קבילות** ולא בקבלה רחבה, והדגישו כי תצהירים שאינם עומדים בקריטריונים הסטטוטוריים כפופים להחרגה ולהסתמכות אך ורק על עדות ישירה בחקירה נגדית. - **דחיית התצהיר** במקרה זה עולה בקנה אחד עם הסטנדרטים המחמירים הללו. התצהיר אינו מוכיח כי הוא היה **מנוגד לאינטרסים של המנוח**, ואינו עומד בקריטריונים של ידיעה אישית או מודעות לנזק פוטנציאלי במועד הרלוונטי. ### יישום למקרה הנוכחי - תצהירו של מר פיינשטיין ז"ל אינו עומד בתנאי הקבילות שהותוו בפסקי דין קודמים, במיוחד *Bader v. תנאי היטל*: - זה **לא מנוגד לאינטרסים של המנוח** או מעיד על הפללה עצמית; - אין ראיות לכך שפיינשטיין ידע בזמנו שהצהרתו תפגע באינטרסים שלו; - התצהיר נראה כ**התייחסות לנסיבות שקדמו לחתימת הסכם המכר** ו**מתייחס אך ורק לגודל הקרקע ולכוונת הצדדים**, ללא ידיעה אישית או עובדות העומדות באמות המידה המשפטיות. - יתר על כן, התצהיר **לא הוכן במהלך מילוי תפקידו הרשמי של פיינשטיין**, מה שמפחית עוד יותר את מהימנותו וקבילותו כחריג שמועה. ### סיכום - הפסיקה מדגישה גישה **עקרונית ומגבילה** לקבילות תצהירים של עדים שנפטרו, ומבטיחה שרק ראיות העומדות ב**קריטריונים מחמירים** משפיעות על קבלת החלטות שיפוטיות. - **חוסר עמידה** בקריטריונים אלה במקרה זה מביא לאי קבילות התצהיר, תוך שמירה על טוהר ההליך והוגנותו על ידי מניעת הסתמכות על עדויות שמיעה שאינן עומדות בסטנדרטים משפטיים שנקבעו. **לסיכום, בית המשפט מאשר כי תצהירו של מר פיינשטיין, בהיותו לא עומד בתנאים החוקיים, לא ייחשב כחלק מהראיות בתיק זה.**