ת"א 46119-10-10

תקציר

המוסד לביטוח לאומי ביטל חוזה עם חברת ביטוח שעסק בהחזר תגמולים ששולמו לנפגעי תאונות עבודה שהן גם תאונות דרכים. בחוזה נקבע כי חברת הביטוח תפצה את המכון ב-80% מהתגמולים ששולמו, ואילו המוסד דרש החזר של 100% לאחר ביטול החוזה. המכון תבע את חברת הביטוח על 20% הנותרים. המחלוקת העיקרית הייתה האם ביטול החוזה היה רטרואקטיבי, אך בית המשפט העליון קבע שלא. לפיכך, חברת הביטוח לא הייתה אחראית למלוא ההחזר שדרש המכון. עם זאת, בית המשפט גם קבע כי על חברת הביטוח לשלם ריבית על סכום ההחזר של 20% בהתאם לתנאים שנקבעו בחוזה. בחוזה נקבע כי התשלום חייב להתבצע בתוך 45 יום מיום קבלת הדרישה, ואם הוא נדחה מעבר ל-60 יום, חברת הביטוח תצטרך לשלם ריבית בשיעור המקסימלי, לפי חוק הריבית, בתוספת 20% נוספים. המבטח שילם למכון 80% מההטבות 109 יום לאחר קבלת הדרישה. כתוצאה מכך חויבה המבטחת לשלם למכון ריבית המחושבת מהיום ה-61 שלאחר קבלת הדרישה ועד למועד התשלום בפועל, בתוספת הפרשי הצמדה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה ממועד התשלום בפועל ועד למועד פסק הדין. הסכום הכולל שחבה חברת הביטוח למוסד עמד על 23,424 ש"ח, שישולמו בתוך 30 יום ממועד פסק הדין. בנוסף, חויב המוסד בהחזר הוצאות המשפט של חברת הביטוח בסך 1,000 ₪.