בש"פ 640/20

תקציר

בפסק דין זה בוחן בית המשפט את מעצרו של מערער עד להליכים משפטיים לפי סעיף 21(ב) לחוק סדר הדין הפלילי. ההחלטה שוקלת את הראיות נגד המערער, המואשם באירוע ירי שהחל בעימות בין מוניקה לבין המנוח אופיר. בית המשפט בוחן טענות להגנה עצמית מדומה ולאוטומטיזם, ומציין כי מעשיו של המערער היו בלתי מידתיים וכי גרסתו לאירועים לוקה בחוסר עקביות. כמו כן, דעתו של בית המשפט המחוזי הייתה שנויה במחלוקת באשר לחוסר המודעות הנטען של המערער בעת האירוע. פסיכיאטרים קבעו שהוא לא לוקה בנפשו, מה שסותר את טענת האוטומטיזם. הערעור מערער גם על הסירוב לאשר אמצעי מעצר חלופיים במקום מאסר. שירות המבחן המליץ על מעצר בית תוך פיקוח ובקרה אלקטרוניים, נוכח היעדר עברו הפלילי של המערער, גילו 75 ובעיות בריאותיות. בית המשפט המחוזי מתנגד לשחרור בשל המסוכנות הנתפסת מהאירוע. עם זאת, לאחר שבחן את הערכת שירות המבחן ושקל את נסיבותיו של המערער ואת האישום החמור, מקבל בית המשפט באופן חלקי את הערעור לפיקוח אלקטרוני בתנאים מחמירים, לרבות ערבויות כספיות ופיקוח מתמיד. המערער יכול לצאת מביתו מסיבות רפואיות או הופעות בבית המשפט, בליווי מפקחים, כאשר צו עיכוב יציאה מהארץ ומסירת דרכון נאכפים אף הם. ההחלטה נועדה לאזן בין הערכת המסוכנות של המערער לבין האפשרות למעצר שלא במשמורת עד לסיום ההליכים המשפטיים.