מ"ת 19130-10-09

תקציר

על סמך הראיות שהציגה התביעה, קבע השופט כי קיים סיכוי סביר להרשיע את שני המשיבים בעבירות המיוחסות להם. המשיבים מואשמים כי השליכו רימון יד לעבר בית בכפר, תוך סיכון חייהם של אנשים רבים בקרבת מקום, וכתוצאה מכך נפצעו שתי נשים. השופט פירט את הראיות הנסיבתיות נגד שני המשיבים, שכללו עדויות של עדי ראייה, ראיות DNA והצהרות סותרות של המשיבים עצמם. השופט הדגיש את חומרת העבירה ואת המסוכנות הנשקפת לציבור, והגיע למסקנה כי שני המשיבים מהווים סכנה ממשית לחברה, ולכן לא ניתן לשקול חלופה כלשהי למעצרם. זאת ועוד, הדגישה השופטת את זלזול המשיבים בחוק, כאשר המשיב מס' 1 נהג בזמן פסילה, דבר המצביע על כך שלא ניתן לסמוך עליהם שיפעלו באמצעים חלופיים כלשהם. בהתחשב במכלול הנסיבות, הורה השופט על מעצרם עד תום ההליכים המשפטיים. החלטה זו התקבלה תוך הכרה בכלל המחייב לבחון את הפוטנציאל הראייתי של חומר החקירה, ללא קביעת ממצאים מפלילים או מזכים.