עש"מ 7686/00

תקציר

בית המשפט העליון הכריע בערעור על פסק דין של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, שהרשיע מזכירה שהועסקה בבית משפט השלום בתל אביב-יפו בשורה של עבירות של התנהגות בלתי הולמת ואי ציות לפקודות, מה שהוביל לפיטוריה. המערערת טענה כי פסק דינו של בית הדין המשמעתי אינו עומד באמות המידה הבסיסיות של פסק דין, שכן הוא נעדר כל ניתוח של הראיות או בחינת התשתית העובדתית. בית המשפט העליון נעתר לכך, וקבע כי פסק הדין כתוב באופן כללי ונעדר ממצאים עובדתיים. בית הדין מתח ביקורת על בית הדין למשמעת על כך שלא מילא את חובתו להציג דין וחשבון תמציתי על הנושאים השנויים במחלוקת ועל הראיות, כנדרש בתקנה 47 לתקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי דין של בית הדין), התשכ"ג-1963. הימנעותו של פסק הדין מלהתייחס לחומר הראיות או לקבוע ממצאים בנושאים שבמחלוקת היוותה פגם משמעותי, במיוחד נוכח חומרת העונש. בית המשפט העליון הדגיש כי אמנם לא משתמע ממנו שפסק הדין שגוי או שגזר הדין חמור מדי, אך הפגמים גרמו לכך שהוא אינו יכול לקבוע אם נפלה טעות. כך, הוחזר התיק לבית הדין המשמעתי לשכתוב פסק הדין על סמך הראיות שהתקבלו, תוך מתן אפשרות למערער להגיש הודעת ערעור מתוקנת בתוך שלושים יום מיום קבלת פסק הדין החדש. בית הדין ציין גם את השיהוי הבלתי מתקבל על הדעת בהליך המשמעתי, שנמשך למעלה מחמש שנים, והורה להעביר העתקים מההחלטה לנציב שירות המדינה וליועץ המשפטי לממשלה לבחינת שיפורים בהליך המשמעתי. השעיית המערערת נותרה בתוקף עד למתן פסק הדין החדש.