ע"א 22892-09-12

תקציר

הערעור מערער על פסק דין של בית משפט השלום בנצרת שדחה תביעת פיצויים של התלויים במושוני לסלו, שנהרג בתאונת דרכים בגיל 75, נגד ביטוח חקלאי, מבטחת רכבו של המנוח. המערערות, אלמנתו ושתי בנותיו של המנוח, תבעו פיצויים בגין הפסדי השתכרות, נזקים לא ממוניים ודמי קבורה, וכן הפסד מזונות ושירותי אב-בעל. בית משפט קמא דחה את הטענה, בקובעו כי עדויותיהם של המערערים אינן אמינות וכי הם לא הצליחו להוכיח תלות כלכלית במנוח. בית המשפט קבע כי תביעת העיזבון להפסד השתכרות קוזזה מתגמולים שהתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי, וכי המערערים אינם זכאים לפיצוי בגין אובדן שירותים שכן לא היו תלויים כלכלית במנוח. עם זאת, בית המשפט לערעורים מצא טעויות בקביעת תוחלת החיים וכושר ההשתכרות של המנוח, אשר היוו את הבסיס לפיצוי שנפסק לעיזבון. בית המשפט קבע, כי היה על בית משפט קמא לבסס את חישוביו על נסיבותיו הספציפיות של עניינו של המנוח ולא על נתונים כלליים. עם זאת, בית המשפט לערעורים הסכים עם ממצאיו של בית משפט קמא בטענת התלויים, והגיע למסקנה כי המערערים לא ביססו תלות כלכלית במנוח. כמו כן, נקבע כי פיצוי בגין אובדן שירותיו של הבעל או האב נפסק בדרך כלל במסגרת תביעת תלויים, ומאחר שתביעת התלויים נדחתה, לא היה בסיס לפיצוי נוסף. בית המשפט לערעורים תיקן את פסק הדין, הגדיל את הפיצוי בגין אובדן השתכרות של העיזבון ב-80,000 ₪, וקבע כי לאחר ניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי, זכאי העיזבון ל-62,303 ₪, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מפסק דינו של בית משפט קמא. המשיב חויב לשאת בהוצאות המשפט של המערערים בשתי הערכאות.