עת"מ 8910-11-11

תקציר

השופט משה סובל פסק לטובת העותרים, שביקשו לבטל את החלטת הוועדה המחוזית. החלטת הוועדה, שהתקבלה ב-2 באוגוסט 2011, אישרה הוצאת היתרי בנייה לתוכנית פיתוח. עם זאת, דעת הרוב של הוועדה לא עמדה בגבולות סמכותה באישור היתרי הבנייה. על הוועדה הוטל לבחון את קיומו של "פתרון תחבורתי אזורי ישים ובר ביצוע" כפי שנקבע בתקנות התכנית ובהנחיית ועדת המשנה לעררים. זה היה הנושא היחיד שהוועדה הייתה רשאית להחליט עליו בשלב הרישוי. עם זאת, הרוב בוועדה עימת שיקול תחבורתי זה עם שיקולים תכנוניים אחרים שאינם רלוונטיים. יו"ר הוועדה, שניסחה את הצבעת הרוב, שקלה כל מיני שיקולים, ובכך השפיעה על ההחלטה בצורה לא ראויה. שיקול דעתה של הוועדה הוגבל להיבטי תחבורה בלבד. תפקידה היה לבחון האם קיים פתרון לאתגרים התחבורתיים מבלי לפגוע בנוף הרי ירושלים, כפי שהורתה ועדת המשנה לעררים. גישתה של היו"ר ספגה ביקורת על היותה בלתי סבירה והזויה. השופט מצא כי לו הייתה הוועדה דבקה בייעוץ המשפטי שקיבלה ודבקה בגבולות סמכותה, הייתה מגיעה להחלטה אחרת. הראיות העובדתיות שהוצגו הצביעו על כך שמימוש התוכנית, יחד עם תכניות מקומיות אחרות, יוביל לעומסי תנועה בלתי נסבלים. התנאי למתן היתרי בנייה לא התקיים. לפיכך ביטל השופט את החלטת הוועדה והורה למדינה לשאת בהוצאות העותרים בסך 10,000 שקל. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 26.9.2016.